"תקשיבי לאינטואיציה: אל תעשי בדיקת מי שפיר" - הריון ולידה

וואו
.

הכי חשוב זה להיות שלמים עם ההחלטה..כי כל החיים אנו עומדים בפני-דילמות..
וכנגד כל החלטה,אנו משלמים את המחיר באשר יהיה..זוהי התמצית של אחריות-אישית...
אני אישית, על-אף וסליחה, גם בזכות גילי ה"מופלג" 35 (שלשמחתי נותן לי המון כוח והרווחתי בזכותו גם חוכמת-חיים, שכל-יום יש להמשיך וללמוד!!!),
בעזרת-השם,סומכת על האינטואיציה שלי..
לא רוצה לראות רופאים שלא לצורך, לא תרופות, להתרכז בעצמי,ובמה שמרגיע אותי (עשייה,אופטימיות..)..
הרופא כבר צחק איתי שחבל לו לבזבז עליי דפים,עם כל המרשמים...
ולגבי-דיקור,עוד הוא צחק איתי שזה מאוד אופנתי היום ללכת אליו,לקבל הפנייה לבטא+אוטומטית כבר הפנייה לדיקור,ע"מ לקבוע עם הרופא הכי טוב מבעוד מועד...

אני מאמינה בהשפעת הרוח על הגוף...אם אחזק את הנשמה,הגוף רק ירוויח מזה ולהיפך..והשעיקר,יש לשאוף לאיזון ביניהם..

בדיוק מה שהיה לי. קודם כל בגלל הגיל אמרו שממש כדאי שאעשה מי שפיר, ואחר כך גם בגלל החלבון עוברי. ועוד בשבוע 18 הייתי מאושפזת בגלל כאבי בטן חזקים ולא מוסברים והם ישר התחילו ללחוץ על מי שפיר וכדאי וצריך ועכשיו זה הזמן. ואני בשלי לא לא מעוניינת, והאמת באותו לילה שהם רצו לעשות לי בעודי מאושפזת דיברתי עים העובר המתוק שלי ופתאום התחלתי להרגיש תנועות, ואז ידעתי שהכל בסדר גמור איתו שם בפנים

כל כך נכון.
בארץ הרצון להשגת ה"ילד המושלם" מעבירה אנשים על דעתם. החברה כל כך מלחיצה ונכנסת לך לרחם.

אני עברתי בדיקת מי שפיר. הראש אמר דבר אחד והאינטואיציה הלכה לכיוון השני לגמרי.
בינתיים (טפו,טפו,טפו) הכל בסדר, וזה אחרי שבבדיקה נמצא ממצא קטנטן שצריך היה לדבר עליו עם יועצת גנטית. עניין מפחיד כשלעצמו.
אם הייתי יכולה לחזור בזמן אני מניחה שעדיין היתי עוברת את הבדיקה, אבל בלב ממש לא שלם.

מעבר לנושא המדובר שהוא ללא ספק קשה.
לי באופן אישי קשה עם כל השאלות החודרניות של אנשים (לפעמים אפילו זרים לחלוטין) שצריכים לדעת איזה הריון זה...כמה ילדים כבר יש לי... בני כמה...וכו'..

בנות, אני בכלל לא עושה שום בדיקה, לא סקירת מערכוות מוקדמת ולא מאוחרת
שום ממש שום בדיקה,
למה, הרופאים מאד מדאיגים ויכולים להדאיג את האמא
לומר דברים לא נכונים ובסוף הכל הכל בסדר עם התינוק.
לא שווה לבזבז זמן על הבדיקות האלה.
הרופאים האלה יכולים להרוס לנו ח"ו את ההריון וסתם להדאיג אותנו.