אנ י זועמת - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בעלי בצבא, והודיע לי, שוב, שהוא יוצא לשבוע.
    נמאס לי שהוא תמיד "מודיע" ולי אין מילה בנושא.
    נמאס לי שהוא הולך ומשאיר אותי עם תינוקת פצפונת שקמה לפחות שלוש פעמים בלילה, וילד שקם לפחות פעם אחת, ואני צריכה לקום אליהם לבד, לארגן אותם בבוקר לבד, להכין אוכל לבד, לקחת מהגן לבד, הכל לבד.
    לא עשיתי את הילדים האלה לבד וגם לו יש אחריות עליהם אז למה הוא מסוגל לעזוב ככה כל רגע????
    נמאס לי.
    ואני כועסת.
    מאוד מאוד כועסת
    ופשוט אין לי מה לעשות בנידון וזה מתסכל.
    אוף.
16 תגובות
עמוד 1
  • לאן הוא יוצא?....אני מאמינה שאין לו כל כך מילה בנושא והוא לא עושה לך בכוונה

  • מאמי נכון שזה קשה מאוד אבל זו העבודה שלו אל תכעסי עליו
  • בדיוק בגלל זה- זה כל כך כל כך כל כך מתסכל. ומכעיס. כי תמיד "אין מה לעשות" ותמיד "אני חייב ללכת". ובכל פעם שאני מבקשת שיעזוב את הצבא הוא אומר שגם באזרחי נעדרים ככה מהבית, אבל זה ממש לא נכון!!!! עוד לא ראיתי חברה אזרחית שדופקת עד כדי כך את העובדים שלה. לא סתם בצבא יש טיפולים זוגיים בחינם...
  • כן גם כשהתחתנו זה היה ככה, אבל לא חשבנו ולא העליתי על דעתי שהוא ירצה להישאר בצבא. שבוע אחרי החתונה הוא יצא לקורס קצינים ולא ראיתי אותו מלא מלא זמן, וכדי לא להיות בדירה חדשה לבד- חזרתי לגור עם ההורים! ומאז ועד היום כל רגע יש משהו, וכשאין משהו אז הוא חוזר מאוחר.
    וחלק גדול מהקושי זה לכעוס בלי יכולת להפסיק את הכעס או לגרש אותו. אני לא מצליחה לא לכעוס עליו. כמה שאני אומרת לעצמי שגם הוא מסכן, אני עדיין מאוד כועסת.
  • קבלי
  • עוגית הלוואי שהוא היה מסכים לעזוב, אבל הוא חתום לעוד הרבה שנים.
  • אולי לעבור תפקיד?

    ואולי לא תהיה לך ברירה ותצטרכי להשלים עם המצב ולהיות אשת חיל.
  • עוגית- האם את זוכרת בתור ילדה איך אמא שלך תיפקדה איתכם לבד? האם הרגשת נקודות שבירה מצידה? פשוט אני מקווה שאני לא גורמת לילדים להרגיש את התסכול, אני מנסה להחביא את התחושה לידם אבל לא תמיד מצליח לי....

  • מאמי לדעתי אין לך הרבה ברירות בד"כ מי שבצבא אוהב את הצבא
  • תראי, ממה שאני זוכרת היא תיפקדה בסדר גמור.

    היה לה מאד קשה כי גרנו בבסיסים בדרום והיא היתה רחוקה מהאחיות וההורים שלה.

    כדי ללדת את אחותי הקטנה נסענו כולם להורים שלה למשך שבועיים... היא לא רצתה ללדת לבד ואבא שלי בדיוק עשה קורס קצינים (בגיל 30, הכי זקן בקורס...).

    בכל זאת היא עבדה וטיפלה בנו, והיתה פעילה בשיכון משפחות.

    אני לא זוכרת רגעי שבירה, כנראה היא לא הראתה שקשה לה. אני זוכרת קושי שלה בנסיעות הארוכות למרכז איתנו באוטו...

    אני חושבת שהיא נעזרה הרבה בחברות (גם הן היו באותו מצב).

    ובתור אמא היום, אני יודעת שזו היתה ממש משימה בלתי אפשרית, אבל החיים חזקים מהכל כנראה...

    תחזיקי מעמד
  • קבלי חיבוק
  • הי,
    אני באותו מצב שלך, רק שאצלי זה קבוע- חוזר הביתה רק בסופי שבוע.
    אני גרה ליד גיסתי, שגם היא בדיוק ככה, ועם שניים קטנים. זה מאוד עוזר.
    נשים בקרבתך שבמצב שלך זה מאוד מקל, לדבר, לפרוק, להפגש לקפה, וממש לעזרה כשצריך.
    איפה את גרה?

    מיכל



  • יש פה כמה בנות שאני בטוחה שמזדהות איתך!
    אני מכירה את הסיפורים האלה מאחותי, בעלה בקבע - זה נורא קשה!
    את נשמעת ממש כמוה ואני מבינה אותך.

    לא נותר לי אלא לשלוח חיבוק וירטואלי


  • המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il
  • לכל התומכות תודה רבה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה