-
היי...הילדה שלי בת חמישה חודשים וכרגע אותו סיפור..בשינת צהריים היא קצת נודניקית אני מרימה אותה והיא נירדמת תוך שניה..אבל שנת לילה..זה סיוט...כמו שתיארת צרחות ובכי נוראי..לפעמים היא נירדמת במיטה בשאני מנענעת אותה עם היד על החזה שלה..כאילו מלטפת וקצת מזיזה מצד לצד עם מנורת לילה שמשמיעה מוזיקה..אבל בדרך כלל זה עם צרחות איומות כמו שתיארת..ולא יודעת למה ניהיה ככה כי מגיל חודשיים למשך חודש וחצי היא ישנה לילה שלם בלי להתעורר אפילו פעם אחת..ואיך שהיתי צריכה להרדים אותה הייתי לוקחת על הידיים שמה מוצץ וישר היתה נירדמת..ואז הגיע מהפך כזה..אני מאמינה שזאת תקופה ואין מה לעשות..גם עכשיו מתחילים שיניים..(ושלי התחילה לנשוך לי את הכתף בטירוף אז כניראה שמגרד לה כבר)...גם אני ניסיתי כל מיני שיטות אבל לא הלך..ואין לי לב לשים אותה במיטה שתצרח לבד..אז מחכים שיעבור=]
-
אני יודעת שיש תקופות שונות. עם לינוי עברנו כמה תקוןפות:
לפעמים תקופה טובה שרק משכיבים אותה והיא נרדמת, לפעמים תקופה פחות טובה אבל היה ניתן לסבול ולפעמים תקופה של בכי, רוצה שאבא יישאר איתה בחדר וכו'....
שמתי לב שכל תקופה עוברת ומתחיל משהו אחר
-
אני מאמינה שכאשר היא תהיה בשלה להרדם לבד יקח לה 3-5 ימים לקלוט את "הפטנט" וזהו.
ואז גם אם תתחנני להרדים אותה על הידיים היא לא תסכים
-
אצלנו עבדה שיטת הרם הורד...
אני ממליצה לתת לה לבכות עד שיגיע מחר.
הרי ברור לך שהיא לא תוכל לצרוח כל הלילה.
היא תצרח שעה, שעתיים, שלוש, ארבע - זהו בסוף היא תרדם מותשת.
אם לא תישברי, אני מאמינה שזה יעבוד בסוף.
בהצלחה
-
מסכימה עם לינבר
-
ברוכה הבאה.
כל הקטע של השינה הוא בדר"כ מאד קשה. עוברים כמה פאזות,
ויש הרבה רגרסיות (שיניים, מחלות, וכו').
כל אחת פה כנראה התמודדה עם זה אחרת
-
אני עם לינבר ... גם אני נהגתי להרדים את הגדול שלי על הידיים ויום אחד ראיתי שזה כבר לא עובד והוא התחיל להירדם לבד...
אל תדאגי , את לא תרדימי אותה לנצח
-
את יודעת למה היא צורחת? כי היא יודעת שאת תתיאשי ותיקחי אותה.
תינוקות שלא יודעים להרדם לבד, מצפים להירדם כל פעם באותה צורה שבה הם נרדמו בתחילת הערב. כך שאם היא נרדמה על הידיים והיא מתעוררת בלילה הציפייה שלה היא להירדם שוב על הידיים כי היא לא יודעת להירדם לבד.
יש תינוקות שמתעוררים בסיום כל מחזור שינה ופשוט לא יודעים איך לחזור לישון.
השאלה היא כזו- האם את מוכנה להתעקש?
אני התחלתי את התהליך עם אורי לפני שבוע וחצי.
הוא היה נרדם על הציצי איתי במיטה והייתי מעבירה אותו למיטה שלו וכל פעם שהוא התעורר לא היה נרגע בלי ציצי.
התחלתי להשכיב אותו כשהוא ער ורגוע במיטה שלו (אחרי טקס השינה)
בהתחלה כשבכה הרמתי ליטפתי הסברתי והחזרתי למיטה. כל פעם שבכה חיכיתי טיפה יותר והרמתי להרגיע. ליטפתי טפחתי שרתי, ופתאום- הוא נרדם!!!!
איזה תחושת הישג מטורפת!!!
מאז היו נסיגות והיו הצלחות, אבל עכשיו כשהוא מתעורר- אני קצת מלטפת והוא חוזר לישון!
את צריכה להבין שזה מה שהקטנה שלך יודעת. שאת צריכה לעזור לה ללמוד להירדם לבד.
את חייבת להבין שזה תהליך, ואת צריכה להיות אסרטיבית ושלמה עם הצעד.
את חייבת להבין שכל פעם שאת מתייאשת פעם הבאה זה ייקח יותר זמן ויותר בכי.
וזה אפשרי אני מבטיחה לך!
[]
-
אצלי יותם נרדם שנה רק על הידיים וביניקה כמעט אף פעם לא נרדם לבד, אולי פעם פעמיים ברכב אחרי שבכה מלא