אתמול היה לי יום ביקורים מוקד-מיון. - הריון ולידה

אתמול נהלמתי פתאום היו לי התקבצויות בתדירות של פעם בחצי שעה אבל כואבים חשבתי להרוג מישהו בעבודה היתי עצבנית רצח כל מי שהתקרב אלי חתף . בעלי הגיעה לעבודה לקח אותי למוקד שם במוניטור לא יכלו לתפוס את דופק הבון בון שכל הזמן ברח מגלים האלה וכל שניה המכשיר היה מצפצף היו 3 אנשים שניסו לתפוס אותו ולא כל כך הצליחו הצירים לא היו סדירים ובהחלט כאב סביר יכולתי לספוג את הכאב עוד הרבה זמן לא יודעת למה היתה לי הרגשה שצריך לנסוע הפעם. בסוף אחרי איזה חצי שעה של ניסיון לתפוס אותו ואחרי שכל הבטן שלי היתה מוצצת מבפנים הלכנו עם מוניטור כזה לרופא. רופא היה מדהים פשוט אין בחיים לא נתנו לי הרגשה של בטחון ורוגע כמוהו. הוא ראה גרף אמר שצירים סבירים בהחלט ואין להם משמעות יותר מדי אחרי זה הוא ביצע לי בדיקה פנימית וחיצונית ראה שעובריקו שלנו עם ראש למטה ושהוא מרגיש מעולה שזה לפי הבעיטות ידעתי בעצמי אבל בכל זאת מאוד הרגיעה אותנו בדק וראה שצואר הרחם שלי התקצר מ 35 ממ ל 25 והתחיל לדעוג. התברר שלמרות שהצירים היו לא סדירים יש להם משמעות והאזעקה היתה שווה נתן מייד הפניה למיון ואחרי בדיקה קפדנית ביותר אמר י שהראש שלו ממש למטה בגלל זה הבטן שלי ירדה כל כך מוקדם והרגשתי לחץ מתורף והכל שם התנפח הראש שלו ממש ממש למטה וזה בהחלט מוקדם לזה עדיין ויעוץ אמר שאני בהחלט יכולה ללדת לבד בלי קייסרי אני יצאתי משם כאילו ירדו מהכתפיים שלי כל העולם לא יודעת איך להסביר את זה. נסענו למיון תל השומר שם חיברו למוניטור הצירים נהיו סדירים עד שניכנסנו וכואבים יותר אני כבר לא ידעתי לשבת או לקום ללכת לרוץ או לעמוד מכופפת לייד הקיר הכניסו לי אירועי 2 ליטר התחלתי לרעוד כמו כלב . המיילדת היתה מדהימה ומנוסה אמרה שככל הנירא לא יביאו לי כבר שום זריקה לעצור את הצירים כי אני בשבוע 33 והחל משבוע 34 בכלל לא נותנים את הזריקה הזאת ולפי הצירים שהיו והתחזקו ושום אירועי לא עזר הם המיילדת אמרה שהיא בטוחה שאני נישארת שם היום וככל הנירא יצא מבית חולים רק עם תינוקי בידיים הריאות שלו יהיו בשלות עוד שבוע אם לא עכשיו כבר אז זה לא מסוכן כבר ללדת. חשבו שלא שתיתי מספיק למרות ששתיתי איזה ליטר וחצי עד צהריים. בסוף ניכנסנו לרופאת נשים שלא יודעת איך תמיד אנחנו נופלים על הצעירות ללא ניסיון האלה. הקוקיה שעה דיברה בטל אני הספקתי ללכת לעשות פיפי פעמים עד שהיא התחילה איתנו סוף סוף הצואר לא התקצר יותר בכמה שעות שעברו והצירים רק התחזקו ונהיו צפופים יותר. היא החליטה להזריק לי את הזריקה כדי לעצור צירים עשו התחלתי להרגיש כמו מסוממת התחילו לי בחילות וסחרחורות אבל זה עשה את זלו הצירים התחלשו ונהיו לא סדירים אבל כואבים כאב שאני יכולה לסבול. שיחררו אותנו הביתה כי היה לחץ שם המיילדת היתה בשוק אמרה לי לנוח הרבה לשתות ולגשת כמה שיותר מהר לרופא שיבדוק ויתן הנחיות . הבנו שעל הרופא לסמוח לא כדאי אבל היתי שמחה לעזוב שם.

בזמן ששכבתי שם עם מוניטור שמעתי את הלב הפיצי הדופק המהיר זה היה הצליל החי יפה בעולם ששמעתי אי פעם בעלי כל הזמן היה ליידי כל כך היה דועג ומבוהל ניסה להרגיעה דיבר איתי כל הזמן עשה מסגים בגב כשישבנו בהמתנה דיבר עם פיצי שלנו ... אני החלטתי שאם היתי יולדת שם היתי יולדת רגיל כי הוא קטן עדיין ויש לי סיכוי כמו רופא אמר. היום אנחנו הולכים לרופא שלי שיבדוק ויתן הנחיות מה לעשות. מקווה לחזור משם ולעדכן אתכם. היו לי צירים בלילה אבל ממש לא סדירים מדי פעם יש לי לא בתדירות קבועה ולא כואבים כמו אתמול.

אוהבת את כולכם מקווה לחזור בערב ולעדכן שהכל בסדר ולסחוב ככה לפחות עד שבוע 36
[url=http://www.glitterfly.com]