הסיפור שלי (ולא, לא של לידה) :) - הריון ולידה

ביום שישי בשש בבוקר שמנו את עדן אצל חמי וחמתי ונסענו לבית חולים אלישע בשביל הניתוח בברך.

התקבלתי די מהר ואז הביאו לי שני חלוקים כמו בחדר לידה ואמרו לי לשים כובע על הראש וגם שקיות על כפות הרגליים

האורטופד שלי (שגם ביצע את הניתוח) בא וסימן לי עם עט על רגל שמאל כדי שלא ינתחו בטעות את הרגל הלא נכונה.

מדדו לי לחץ דם (145/107) כנראה לחץ דם גבוה בגלל הניתוח, שאלו אותי שאלות והובילו אותי לחדר הניתוח.

הזריקו לי טשטוש ואחרי כמה שניות הרגשתי בהיי רציני
ואז שמו לי מסיכה על הפנים ואמרו לי "תנשמי עמוק ולילה טוב."

אני זוכרת שנשמתי עמוק וחשבתי "אלוהים יישמור אני לא נרדמת"

ואז ראיתי את המנורה של חדר הניתוח מעליי מתחילה לנסוע (היא לא באמת זזה, כן?)
ולפני ששמתי לב שמעתי "בוקר טוב"
וזהו הייתי אחרי.
מסתבר שהגעתי עם קוצר נשימה לחדר התאוששת אז כשהתעוררתי הייתי עם מסיכת חמצן
קפאתי מקור בחדר התאוששות. שמו עלי 4 שמיכות, מפזר חום בין הרגליים והחליפו לי את העירוי לעירוי חם.
אחרי שני עירויים הלכתי הביתה.
כל היום הקאתי והייתי מסוחררת וזהו.
בשבת בבוקר כבר הרגשתי יותר טוב.

תודה לכולכן על הדאגה.
סליחה על האורך.