אני כבר כמה ימים סובלת נפשית ולא זה לא מחלת נפש - הריון ולידה

זוכרות לפני כמה ימים פתחתי שרשור לגבי זה שהבעל יעבוד במקום אחר ואתן נשארות לבד?
אז כנראה בעלי יתחיל יעבוד ביטבתה ואני אשאר באשקלון. חמי וחמותי התרוצצו בשבילו כדי שיקבלו אותו לעבוד שם כי לחמי יש שם המוו חברים אז בעלי נכנס בפרוטקציה. ביום ראשון אמור להיות לבעלי ראיון עבודה אבל זה בשביל הפרוטוקול. הוא ממילא מתחיל לעבוד. אני בהתחלה הסכמתי ואפילו ירדנו ביום רביעי כולנו לאילת ועכשיו אנחנו פה אצל החמים שלי. וביום שני אמורים לחזור לאשקלון ואז בעלי צריך להסדיר אתהעניינים עם העבודה הקודמת שלו ולחזור לאילת כדי להתחיל לעבוד.
מצד אחד זה טוב שזה ככה ומצד שני אני נורא כואב לי אני מאתמול לא יכולה לשון כל הלילה לא ישנתי כל הערב אתמול בכיתי שבאמת יהיה לי קשה כי גם ליאל נורא קשור לאבא שלו כל הזמן קורא לו ואני לא אהיה מסוגלת לראות את הילד שלי כל בוקר כשהוא קם ומחפש את אבא שלו להגיד לו שאבא לא יבוא הביתה. אני פשוט לא מסוגלת הלב שלי נשבר לחתיכות.
ואני אישית לא אהיה מסוגלת להיות בלי בעלי. טוב אולי זה רק הורמונים אבל עדיין זה קשה לי אני אפילו אתמול הבאתי את התנגדותי ובסוף אמרתי אתמול לחמים שלי שאני לא רוצה בסוף שהוא ישאר שהוא ינסה למצורא עבודה באשקלון ואז הם התחילו לצעוק עליי ואז חמותי החוצפנית מה אמרה לי??? שתדעי לך משרד הרווחה בסוף עלו עליכם ויקחו לכם את הילדים כי אתם שוקעים בבוץ. ועוד הוסיפה : אני אישית אפנה לשרד הרווחה ואקח לך את הילדים. אתן קולטות? פשוט בא לי לקחת את הדברים שלי ולחזור הביתה ששם לפחות אני אהיה רגועה שאני אצלי בבית.