סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

הכל התחיל ביום ראשון 29.11, הייתה לי ביקורת שבוע 39+3. הרופא בדק אותי ואמר ל:"לא רוצה לייאש אבל כבר ראיתי מצבים קרובים יותר ללידה..." באמת הצליח לייאש... ואני התבאסתי. עשיתי מוניטור שהראה צירים, הרופא האופטימי אמר "צירים בכאילו"...
וכך הלכתי לי הבייתה מיואשת...
בבוקר יום שני 30.11 התעוררתי והרגשתי משהו מוזר בתחתונים. נכנסתי לשירותים וראיתי שזו ההתחלה של הפקק הרירי... כמה שמחתי!
הערתי את פיצ, ארכגנתי אותו באיזי לגן כשכל הזמן יש צירצורים באים והולכים. נסעתי לאמא שלי (אחרי שעדכתי את בעלי ואחותי והייתי סקפטית שזה יקרה היום..)
אצל אמא הצירים התגברו הצטופפו וקצת יותר כאבו החלטתי לסוע למיון כי היה דימום.
הודעתי לבעלי שפגש אותי שם בתה"ש.
היה מפוצץ בנשים... הכניסו אותי למוניטור שמראה צירים כואבים, עשו בדיקה פנימית 2-2.5 ס"מ.. שלחו אותי לאולט' עשו לי הערכת משקל של 3640 גר' ושחררו אותי הבייתה להמתין להתפתחויות...
חזרתי לאמא שלי כי פיצ היה שם ... והצירים מתגברים, מתקרבים וכואבים. ב-17:00 החלטתי שדי אני חוזרת לשם!
הגעתי, וכבר ממש כאב לי. מיילדת הכניסה אותי לחדר בקבלה ואמרה שהלדעתה אני בלידה היא קודם כל תבדוק אותי... בדקה, עשתה קצת סטריפטינג ואמרה זהו את עם 4 ס"מ עכשיו זה ירוץ מהר! שמחתי וכבר בקבלה ביקשתי אפידורל!!!
נכנסתי לחדר לידה והתפתלתי מכאבים והמתנתי בסבלנות לעירוי ואפידורל!!
בערך ב-19:00 הגיע האפידורל המבורך!! והאני הרגשתי כל הזמן שאני צריכה ללחוץ... נבדקתי ו-6 ס"מ...
ברקע הסתובב כל הזמן הופא המדהים שלי ד"ר וייס ועודד אותי...
-9 בערך פקעו לי את המים הפתיחה התקדמה וב-22:50 הרגשתי שמתחיל לי צורך ללחוץ... ד"ר וייס בדק ו-9 ס"מ!!!
בדיוק הייתה החלפת משמרות, המיילדת שעזבה נכנסה עם החדשה ואני אמרתי שאני צריכה ללחוץ...
החדשה נשארה מימיני בעלי מחזיק רגל (לאחר שקיבל הוראה חד משמעית לא להסתכל למטה) ומשמאלי אחותי הגדולה מחזיקה רגל ומעודדת אותי כאילו אני באיצטדיון בלומפילד...) לחצתי מהבטן חזק ו...
בשעה 23:04 יצאה לאוויר העולם הנסיכה המשגעת שלנו!!!
חיבקתי אותה ונישקתי, היא הייתה עליי חצי שעה, המשפחה נכנסה לראות אותה והיה מדהים!!!
לבובה שלנו החלטנו לקרוא : שי-לי!!
אנחנו מאוהבים בה, לא ממש ישנים, עם פיצ לא קל... אבל העיקר הבריאות!!
תנו חיוך, הכל לטובה!!!!
VIL