רק לפני שבועיים גיליתי שאני בהריון.
בדיוק עברנו דירה, ולא ידעתי למה אני שידועה באנרגיות שלי כשמדובר בפרויקטים מורכבים כמו העברת דירה מרגישה כל כך חלושעס, נטולת אנרגיות ואומללה.
החשד העיקרי שלי היה האיחור של המחזור.
כן, כן, אני יודעת. איחור של יומיים לא אמור לעורר חשד, אבל אצלי המחזור מגיע בדיוק שלא היה מבייש את הרכבת התחתית של טוקיו. לעתים (כמו לפני החתונה, למשל) בכל זאת הוא התעמר בי והקדים אבל לאחר? מעולם לא.
לאחר 3 ימי איחור כבר נכנסתי לפאניקה ורכשתי ערכת בדיקת הריון ביתית, וכמובן שדאגתי לרכוש את הערכה הכי טובה והכי מדויקת שזכתה במיליון ואחד פרסים על דיוקה המלא. ומזל שאכן טרחתי לרכוש ערכה כה מעוטרת, כך הרגשתי באמת מרומה כשיצאה לי תוצאה לא חד משמעית. נסי שוב עוד 3 ימים, פקדו עלי ההוראות וכתלמידה ממושמעת צייתתי, ולאחר 3 ימים הייתי הבעלים הגאה של בדיקה נוספת בעלת תוצאות לא חד משמעיות. הבנתי כי מהערכה שזכתה בפרסים עולמיים כבר לא תבוא הישועה ולכן פניתי לדרך המסורתית - בדיקת דם בקופת חולים. רופאת המשפחה המקסימה שלי כה שמחה עבורי שעל הדרך היא כבר נתנה לי הפנייה ל- 1001
בדיקות הכוללות ספירת דם, טוקסופלזמה, מחלות מין וכמובן ה- CMV האיום, האחראי הראשי לנדודי שינה בקרב נשים.
אז מבדיקת הריון פשוטה מצאתי עצמי ממלאה כעשרים מבחנות, ולרגע חששתי שנפלתי בידיהן של ערפדיות וכבר ראיתי כיצד הופך דמי למשקה המלווה ארוחת גורמה ערפדית בטקס לאור הירח המלא
.
כבר למחרת התבשרתי כי אני אכן בהריון (חששתי שגם הפעם תהיה תוצאה לא חד משמעית אך מסתבר שבדיקת דם היא הרבה יותר מדויקת, למרות שלא זכתה בפרסים ומדליות), ואז ניסיתי לחשב עם הרופאה את השבוע בו אני נמצאת.
זה הזמן להתוודות: אני מעולם לא תעדתי את תאריכי המחזור שלי ואפילו לאחר שהתחלנו בעלי ואני "לעבוד", לא מצאתי בתוכי את המשמעת הנדרשת. חישוב גס העלה כי אני בשבוע הרביעי לערך (מה שאומר שכעת אני בסוף השישי) וכולי תקווה שלא אגלה כי אני כבר בשבוע מתקדם יותר...
זהו להפעם (ובכל זאת יצא ארוך, בשביל פוסט פתיחה
). מבטיחה בפרק הבא לפרט יותר על איך הפכתי לקלישאת הריון 