איבדתי את העוברים שלי - הריון ולידה

בנות ,אני מספרת ונעלמת.
היה אמור להיות לי שימוע בתמת ביום רביעי ,אם יורידו אותי לחצי משרה או לא.
מכיוון שהיתי צריכה אישור הריון עדכני וגם בדיקה שגרתית - הלכתי לרופא,
ושם - אין דופק.הלב שלי נפל. התרסק.התחלתי לבכות ליד הרופא. התרסקתי.
קשה לתאר אחרת.
הופניתי לתל השומר לוידוא ו"המשך תהליך" , שם גילו , שהיו לי תאומים.
וכבר אין דופק.שלושה רופאים אישרו . אני מרוסקת, שבורה, חצי לילה בכיתי .
בתל השומר בכיתי בלי שליטה. לא מסוגלת לדבר. לא מסוגלת שבעלי יחבק אותי אפילו. הנה אני כבר בוכה שוב.
אני שונאת את כל העולם , מאשימה את כל העולם,כועסת על כל העולם.
מהרגע הראשון של ההריון אני רק במתח , דכאון, לחץ והכל בגלל העבודה
אני כל הזמן חושבת שאולי בגלל זה . ואולי לא שתיתי מספיק.ואולי סיפרתי ליותר מדי עיניים רעות . אולי ואולי ואולי אבל מה שבטוח כבר אין דופק. היו לי שניים ואת שניהם איבדתי.
הם לא יכולים לתת לי כדורים שיפילו את ההריון כי מדובר בשני שקים , ויש הרבה נפח ברחם , אז חייבים גרידה , שאני אקבע הבוקר תור.
אני מתה מפחד גם מזה .
אני בדכאון ושבורה , מסננת את כל ה הטלפונים .רק יריני המלך שלי מרגיש אותי ועושה לי טובה כל הזמן .מלאך שלי - מזל שיש לי אותו.