אין על אינטואציות של אמא - הריון ולידה

ערב טוב!!!
אז לפני כשבוע עדכנתי שאני מוציאה את יונתן מהמשפחתון ומחפשת לו מסגרת חדשה. זה היום השלישי שהוא הולך לגן-תינוקייה שנפתח לפני כמה חודשים על יד הבית שלי ואני פשוט לא מאמינה בהבדל. אני לפעמים בוכה רק מהמחשבה שלא היה לו טוב איפה שהוא היה.
כך ב 01.12 הכסנתי אותו למשפחתון של חמישה ילדים על מטפלת אחת. בשבוע הראשון כמעט כל יום היא קראה לי שאוציא אותו מוקדם יותר כי הוא בוכה הרבה והרבה יצאתי להניק אותו ואז גם אם זה הפסקתי (מרוב טמטומי) כי אמרתי אולי אני מבלבלת אותו ואני חייבת לנתק אותו. אבל, גם זה לא עזר והוא לא ממש אכל, להערכתי ירד כמעט ק"ג, התקשרה המון להגיד שהוא בוכה ואם אני יכולה לבוא לקחת אותו. אין לי ספק שהעובדה גם שאני עובדת על יד תרם לכך. הייתי מגיעה לקחת אותו ורואה שהוא כולו אדום וצרחות מבכי ובבית הוא מתנהג אחרת לגמרי, באיזה שהוא שלב נשברתי לא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא בוכה שם כל הזמן ולא יכולתי להתמודד עם זה שהיא מזעיקה אותי מהעבודה כל הזמן כי אני גם צריכה לעבוד ופשוט הרגשתי לא טוב!!! היו עוד מלא דברים קטנים שהפריעו לי אבל העדפתי לשים אותם בצד..... בכל אופן בשבת שעברה התקשרתי להגיד שאני מוציאה אותו וביום שלישי הוא נכנס לגן החדש ופשוט מדהים!!! הוא צוחק, מחייך, אוכל יפה ואפילו ישן בלול (אצל המטפלת היא הרדימה אותו רק בעגלה שזה גם הכעיס אותי). אז עכשיו טוב לנו יש לנו אומנם נזק של עוד 400 ש"ח לכיס אבל זה שווה את זה. הגננת במקום החדש אמרה לי היום שעדיף שאני לא אגיד לה מי היתה המטפלת שלו כי היא ממש כועסת בכלל שהוא היה צריך לבכות כלכך הרבה ואיך אפשר שלא להסתדר איתו, וזה גם גרם לי לצביטה בלב שבאמת כלכך טוב לו אז למה לקח לי חודש להבין את זה!!!!
בכל אופן התחלנו דרך חדשה וזה הכי חשוב!!!!
שני גדלה כבר חבל על הזמן, מדברת יפה, שומרת על אח שלה כל הזמן מנשקת ומחבקת אותו ופשוט מדהימה!!!
אחי הגיע לביקור מחו"ל והיא נסעה ךנתב"ג עם סבא להביא אותו, אז כל הזמן אמרתי לה שהיא נוסעת לשדה תעופה והיא כל הזמן עונה לי שהיא לא רוצה לקחת תרופה