מכירות את המונח "שקרן פתולוגי"? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • מי כאן עוסקת בתחום הנוגע בזה?
    אני מכירה מישהי כזאת ממש מקרוב (לא רוצה לציין יותר מזה)
    היא משקרת ואחר כך היא שוכחת שהיא שקרה ואומרת משהו אחר (גם כן שקר) בנוגע לעצמה. היא תמיד משקרת רק בנוגע לעצמה (לפחות ככה נראה לי).
    היא ממציאה דברים, היא משקרת על דברים שגם נראים חסרי משמעות בעיניי (אבל כנראה בענייה יש לזה משמעות).
    האם עושים משהו עם זה? קראתי קצת באינטרנט והבנתי שמדובר בהפרעה, אבל לא הבנתי אם זה יהיה לטובת האדם לפנות לטיפול בנושא.
    אני כן יודעת שהיא לא הצליחה להגיע למה שהיא רצתה והצהירה לאורך שנים על שנים, אני מתארת לעצמי שזה חלק מהסיבה.
    מה עושים?

    על ידי אילנה 04/02/2010  16:29:56
4 תגובות
עמוד 1
  • לא עושים.
    נכון זאת הפרעה, אבל לדעתי לא הפרעה מזיקה.
    אם טוב לה להמציא על עצמה סיפורים שתמציא, אם זה לא פוגע באף אחד
    [[[
    על ידי eli1808 04/02/2010  16:29:56
  • תודה על התשובה .
    זה משהו שמשתנה? עובר?

    על ידי אילנה 04/02/2010  16:29:56
  • גם אני מכירה את המונח.
    סיבה שכיחה לזה הוא פשוט דימוי עצמי נמוך ("חוסר בטחון עצמי") שהשקרים באים לפצות עליו.
    זו התנהגות הנובעת ממצוקה של האדם, ובאה (ברוב המקרים) לפצות על הפער בין מה שיש, ומה שרוצים שיהיה...
    מדברים גם על מרכיב כפייתי שיש בהתנהגות הזו (של "שקרנות פתולוגית") והוא מרכיב כפייתי בדומה להתנהגויות כפייתיות אחרות: הימורים, שתייה וכו'. הכפייתיות באה כך, שגם אם האדם מודע לשקריו (הכוונה היא שהיא לא "חיה בעולם משלה" ומאמינה בשקריה וחיה לפיהם) - קשה עד בלתי אפשרי להפסיק עם זה, ללא עזרה מקצועית.
    מניסיון אומר שזה סוג של הפרעה שמאד עמידה לטיפול... (במילים אחרות, קשה לטפל בזה...)
    מה עושים?....
    אני מבינה שמדובר על אישה בוגרת. ככלל, לא ניתן להכריח בשום צורה אדם בוגר מעל גיל 18 ללכת לטיפול. (אלא במקרים שבהם הוא/היא מהווה סכנה לעצמו ו/או לסביבתו, וגם אז בסייגים מאד חמורים.) לכן, ככל הנראה - אין יותר מידי מה לעשות. אם היא מאד קרובה אלייך, את יכולה לנסות לדבר איתה בעדינות ולנסות לשמוע ממנה איך היא מבטאת את מצוקתה.
    יותר מזה - כנראה שאין לך מה לעשות...
    על ידי shemesh 04/02/2010  16:29:56
  • תודה על התשובה המפורטת
    על ידי אילנה 04/02/2010  16:29:56
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה


קישורים שימושיים
קהילה
כללי