אני פשוט עם דמעות בעיניים.
זה כל כך מזעזע.
ואני חייבת להתוודות על משהו - לפני שהייתי אמא כשהייתי קוראת חדשות כאלה היה לי כעס גדול על ההורים, על חוסר האחריות שלהם, על חוסר הזהירות שלהם, על זה שהם לא חושבים מיליון צעדים קדימה כדי למנוע דברים כאלה.
ואז נהייתי אמא והעדפתי לא לחשוב על מקרים כאלה יותר ולא לקרוא חדשות כאלה.
ואז זה קרה לבת של חברה שלי, במהירות של הבוקר, בלחץ של הקפה, של הקוקיות, של צחצוח השיניים, הבת של חברה שלי קלטה חוט מעניין שיורד מהשיש, ובזמן שחברה שלי לקחה שלוק מהקפה היא פשוט משכה את החוט ועף עליה הקומקום עם המים הרותחים.
חברה שלי קפצה לעצור את זה ונכוותה ביד.
הבת שלה נכוותה בכתף וביד בבטן ובגב כוויות קשות מאוד.
ובנות חברה שלי היא אמא מדהימה, משקיעה, אחראית, זהירה, אפשר להגדיר אפילו היסטרית לפעמים - ולה, דווקא לה, זה קרה!!!
אני כותבת את הדברים ובוכה, נזכרת בבכי שבכיתי כשגיליתי שזה קרה דווקא לה. וברגשי האשם שהרגשתי על מה שחשבתי כל השנים.
הילדה בסדר, משתקמת, הולכת עם חליפת לחץ, לא אידיאלי לילדה בת 3, אבל מקבלת את הטיפול הטוב ביותר בזכות ההורים המדהימים שלה.
וזה גרם לי להבין, שיש בחיים גם המון עניין של מזל, ולאו דווקא זהירות ואחריות.
ברור שחשוב להיות זהירים אבל לא להסתמך על זה ב100% ובטח ובטח לא לבוא בטענות להורים שזה קורה להם.
באהבה, סיון
הפייסבוק שלי: sivan werner
המייל שלי:
siv_sh@walla.comהמסנג'ר שלי:
sivan_we@windowslive.comהטלפון שלי: (%@@)**^(# - נו באמת חשבתן
