נוגוש אהובה שלי

כאילו נדמה שהכל כבר נאמר...
את השמחה צחקנו, בעצב בכינו, ואת שהיה וחלף, השארנו בעבר...
לעולם לא אשכח איך נכנסת לליבי,
באותו יום מר
ומאז אנו מלוות האחת את השנייה אט אט, כמעוף הפרפר...
ביום הולדתך הזה אאחל לך משהו מוזר:
שאושרך יהיה מפוזר
באופן שווה,
בין אתמול, היום ומחר!


שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T