אני מרגישה ילדותית להתבאס מדבר כזה- אבל מה לעשות.. זה המצב.
אני בשמירה בבית, ובתור שכזו מפסידה כל הזמן דברים- טיולים, ימי הולדת משפחתיים, הסדר של פסח המתקרב, שטויות- הכל באהבה.
אבל- היום יש טיול ראשון ויחיד משותף לילדי הגן וההורים בטבע- ואני לא אהיה.

כל כך מבאס אותי שדווקא הבן שלי חייב להגיע תמיד עם צלע אחת חסרה.
זו גם הזדמנות לראות את ההפעלה של הצוות וסתם לקשקש עם שאר ההורים.
הפסדתי את אסיפת ההורים, את האיסוף וההורדה היומיומיים בגן ואת כל הדברים הקטנים עד עכשיו, וסתם חבל לדעת שהחמצתי את כל השנה הראשונה שלו בגן.
הוא מאד נהנה שם והוא באמת לא צריך תמיכה ממני שאני לא מסוגלת לתת, זה לא העניין,סתם כואב לדעת שאני לא יכולה להיות חלק מזה.
לא נורא, בשנה הבאה עם תוספת קטנה שעובדים עליה קשה אינשאלללה...