צריכה עזרה, ייעוץ, כלים.... (ארוך מאוד....) - הריון ולידה

לפי הדברים בהחלט זה נראה שקשה לך
---------------------------
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

כן, עשיתי בהחלט ושונו שם המון דברים שהפריעו לי.
הם היו ממש קשובים ובאו לקראתי בהכל
"...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il

מלוש - ממש לא קל.....
נראה לי שבכל זאת זה קשור קצת לאביב.
כדבר ראשון הייתי מנסה לאפשר לה 15-20 דק' רק של שתיכן, לבד. בלי הפרעות.
זה יכול לעשות לה נפלאות גם בבית וגם בגן.
אני גיליתי שרוב התופעות עליהן דיברת כשהן אצל מעין - זה מעייפות או כשהיא ממש זקוקה לתשומת לב רק עבורה (זה לא שהיא לא מקבלת, אבל יש ילדים וזמנים שדורשים טיפה יותר).
מאחר ואת אומרת שהיא עושה דברים שאסור לעשות בכוונה ובאה אליכם ויודעת שתכעסו עליה - זה חיפוש תשומת לב, גם אם שלילית....

את אביב היא יכולה לאהוב עד סוף העולם ובחזרה - את החשבון היא סוגרת מולך...

יש לי בעיקר המוני

תראי, היא בגיל שהיא כבר לגמרי יודעת מה מותר ומה אסור.
העניין הוא שהיא "לא שמה" על זה והשאלה היא למה.
אולי משהו עובר עליה אולי היא בודקת גבולות אולי אלף דברים.

אותי מעניין מה את אומרת לה כשהיא עושה משהו אסור.
אם את יכולה לתת דוגמא ממש מפורטת אני אשמח.
[./]

מלי...
א. אני בטוחה שהבכי נבע מהכאב שבלב, "קצת" יותר מהכאב שבעין...
ב. תגדירי: "רגועה". תגדירי: "ממושמעת". "רגועה" ו"ממושמעת" הם סיסמאות. מה זה אומר בשבילך ילדה בת שנתיים ו - 7 שהיא "רגועה" ו"ממושמעת"?
אני "שומעת" מבין המלל שכתבת כמה וכמה דברים והתנהגויות והתנהלויות של נועה, שיכולים להתפרש (לפחות בעיני) כחיוביים מאד. ואלו הם: "ילדה טובה ובוגרת בעיקרה", "וח-כ-מ-ה!", "היא מבדילה מצויין בין אסור למותר", "ומאוד אוהבת את אביב ומתהנגת אליו נפלא"...

מלי, נורא קל להתמקד בשלילי. זה מתבקש, זה "מפריע", זה לא לפי "ציפיותינו", זה נותן לנו להתעסק במשהו שנראה לנו שהוא "משמעותי" (הרי אנחנו חייבים לחנך!) - ומעבר להכל - אנחנו פשוט לא רואים את החיובי, כי הוא כל כך, כל כך, כל כך - מובן מאליו!! ("מה, זה לא מובן מאליו שהילדה שלי תהיה חכמה?... טובה?... בוגרת?... שתאהב עד כלות את אחיה ותתנהג אליו נפלא?...")

אני רוצה לשאול אותך את השאלה החשובה ביותר, בעיני (וסליחה זוהר, ש"לקחתי" לך את הנוסח):
אותי מעניין מה את אומרת לה כשהיא עושה משהו שמשמח אותך. משהו שגורם לך סיפוק, גאווה בה, צביטה בלב - של "הלב עולה על גדותיו" בזכות נועה.
אם את יכולה לתת דוגמא ממש מפורטת אני אשמח.

האם יכול להיות (אולי? אני לא קובעת, חו"ח, אבל רק אולי?... תחשבי על זה קצת.) שנועה פשוט התרגלה שרק ע"י עשיית מעשים שאסורים על ידכם, התנהגות פרועה ומשולחת רסן, רק כך היא זוכה בתשומת ליבכם? (גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב!!!!)
אז, איך את מגיבה כשנועה מציגה בפנייך התנהגות טובה, מספקת, חיובית, אחראית, בוגרת, מתחשבת? (ואני משוכנעת שההתנהגויות האלו קיימות. באלף אחוזים...)
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

שרוני בפעם האלף את מדהימה!
[./]

---------------------------
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

קודם כל- קבלי ,
יש עוד כמה שאלות שהייתי שואלת את עצמי-
איך את מגיבה לכל סוג של בחינת גבולות?
אני אתן לך דוגמא- את בעלי מטריף רעש- וכשצועקים זה מה שמוציא אותו מהכלים.
אותי- מטריף מכות פיזיות ואז אני יודעת שאני יכולה לאבד את השקט הנפשי.
תנסי להיות מודעת ולזהות את נקודות התורפה שלך. זה יכול להגדיל את שיתוף הפעולה בינך לבין בעלך בהתמודדות עם המצבים ולהחזיר לך את השליטה- מתי זה מצב שאני מתמודדת איתו ומתי לא?
אחרי שהבחנת בסוגי המצבים הרבה יותר קל לתכנן "תכניות מגרה" כי אני בטוחה שהסיטואציות חוזרות על עצמן:
את יודעת שכשהיא עושה כך- את מגיבה כך, וכשהיא עושה משהו אחר- את מגיבה אחרת.. ותראי שככה פחות תאבדי את העשתונות ומרגישה שאת לקראת אובדן שליטה.
כשמנסים "להסריט" לעצמך את הסיטואציות בראש, ומפרקים אותן למגוון של מצבים ופחות כ"בעיה" אחת עם סיסמה של "בחינת גבולות"- יותר קל להתמודד עם סיטואציות בכלל בחיים. כמו שלא כל חברה- היא נפלאה בכל דבר, לא כל בן זוג הוא נפלא בכל דבר- ולא כל ילד שלך הוא נפלא או נורא בכל דבר.
מצטערת על החפירה- מקווה שהצלחת להבין למה התכוונתי...

היי מלי

לדעתי היתה פשוט צועקת לתשומת לב ..

תנסי לשחק איתה לבד וכל הזמן להדגיש בפניה שהיא הגדולה והבכורה ..

מקווה שיסתדר לכם ..
<a href="http://lilypie.com/"><img src="http://lbdf.lilypie.com/A4ZJp3.png" width="400" height="80" border="0" alt="Lilypie" /></a>

אז ככה, קודם כל המון תודה
"...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

וכשעובר זעם אצלה, מה קורה?
מדברים על מה שקרה או ממשיכים הלאה?

אצלנו אם אלה עושה משהו לדוגמא, אני אומרת לה- אני ממש כועסת כי עשית ככה וככה, ואם היא מתחילה להשתולל אני אומרת לה-
אמא לא מוכנה לדבר אתך ככה, נדבר כשתירגעי.
כשהיא נרגע היא מנסה להתנהג כאילו כלום לא קרה אני לא מוותרת לה.
אלה למה כעסתי? כי התנהגתי לא יפה.
איך התנהגת לא יפה? הצקתי לאורי
ולמה זה לא יפה? כי זה לא נעים לו.
למה הצקת? כי הוא הפריע לי
מה הוא עשה? הוא לקח לי את הצבע
אז מה אפשר לעשות כשהוא מפריע? לקרוא לאמא שתזיז אותו
ואז אני אומרת לה: אני מבינה שזה מעצבן אותך, זה באמת מעצבן אם לוקחים לך משהו בלי רשות, אבל הכל אפשר לפתור עם הפה.
ואז אני מנסה ליצור סיטואציה דומה שתאפשר לה להגיב בצורה שונה.
אני מזכירה לה איך שזה קורה שהבחירה איך להתנהג היא שלה.
וכשהיא באמת קוראת לי כי אורי מפריע לה, אני משבחת אותה בטירוף, איך היא חיכתה בסבלנות, איך היא אחות טובה, איזה נעים זה וכו',.

אני יודעת שזה חפירה אבל השיקופים האלה טובים כי אז היא לומדת לשקף לעצמה את הכעס ולשלוט בתגובות שלה. גם התשובות שלה יותר ענייניות והיא לומדת להסתכל לתוך עצמה ולהבין מה היא מרגישה.
הלגיטימציה שהיא מקבלת לרגשות שלה, גורמת לה להבין שהיא בסדר שהיא חשה את מה שהיא חשה, אבל שיש דרכים להתנהג והיא בוחרת איך להתנהג ושלכל בחירה יש תוצאות.
[./]

מדברים על מה שהיה אבל אני לא מקבלת תשובות אחרות מ"ככה" לכן אני זו שמדברת לרוב, היא מקשיבה ואומרת שתתנהג יפה ואחרי דקה ממשיכה בשלה.
הגענו הביתה מהגן בשעה 12, השעה רבע ל2- נועה עדיין לא ישנה צהריים, מתוך שעה וחצי היא בכתה שעה, דיברנו הסברנו והיא עדיין קמה מהמיטה ועושה מה שבא לה. אני מחזירה למיטה שוב ושוב, והאמת- קשה לי כבר להיות רגועה וסבלנית, היא פשוט משגעת פילים!


"...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

אספר לך משהו שאצלי קורה אולי זה יעזור

לשנהב יש גם תקופה כזאת עכשיו
מה שהיא מחליטה זה מה שצריך לקרות ואם אפשר גם שיהיה עכשיו ומייד
בבית אני לא נותת לזה יד בכלל
כשאני מבקשת משהו וזה לא מבוצע או שאם היא הורסת משהו או שמציקה ליובל כשיובל עושה שיעורים או כל דבר כזה אני אומרת לה שזה לא נעים לנו ושעכשיו היא ניגשת לשבת בכיסא המחשבה ולחשוב אם ההיתנהגות שהיא עשתה נעימה ולמה לא.

שמתי בחדר שהן ישנו בו (כי יש להן גם חדר משחקים) כיסא כתר קטן
יש לו צבע (אדום) ושם אני מושיבה אותה ברגעים שקשה לה להתמודד עם הבכי או היצר של ההרס
אני לא אומרת שרוב הזמן היא יושבת עליו...יש מצבים שהיא יוצאת מהחדר וחוזרת לסלון בטוענה שלא בא לה לחשוב. אני לא מגיבה לוקחת אותה ומחזירה אותה לכיסא האדום
אחרי מספר פעמיים שהיא מבינה שזה לא עוזר לה היא נישארת שם ותאמיני לי זה עוזר
היא יושבת בשקט עם עצמה ונירגעת ואז היא יוצאת מהחדר אומרת לי :
"אמא חשבתי אני מצטערת אני התנהג יפה מבטיחה" לא אומרת לך שזה לא יחזור על עצמו זה כן אבל לפחות היא יודעת שמולך אין לה סיכוי ומה זה אומר סיכוי
באותו נושא של שנהב קורה גם בגן כשמושיבים את שנהב בכיסא המחשבה היא פשוט צועקת קולי קולות "כולכם מעצבנים אותי" כמובן שלילדים של הגן זה אחלה הצגה והם צוחקים ושנהב מתלהבת ולכן בגן בגלל שיש לה "במה" להצגות שלה היא עדיין לא הפסיקה אם ההיתנהגות הזאת
בבית פשוט לא התייחסנו כל פעם החזרנו אותה לחדר גם כשצרחה וגם כשלא הסכימה והכל בלי לדבר (להמחיש לה שכועסים אבל שלי אלימות או מילולי) לתת לה להבין לבד שלא נעים לנו לכן אנחנו לא מדברים איתה עד שהיא תרגע כי אנחנו מדברים איתה רק כשהיא מדברת יפה ולא צועקת ולא צורחת .

מקווה שזה יעזור לך
גם אצלנו עוברת תקופה לא קלה
נקווה לראות את סופה על הצד הטוב ביותר

בהצלחה
ומתי שתירצי אני במסנג'ר תמיד פה לעזור
*****

*****

מתכונים זה אני ...
http://www.2all.co.il/web/Sites/2007-8/DEFAULT.asp
פורום הורים חם ואוהב כנסו ותיראו WWW.2BHORIM.CO.IL
**
**
**