דחוףףףףףף עזרה בהצבת גבולות - הריון ולידה

http://www.tickerclub.com/cache/5581b77dd9.png

בעניין השינה לדעתי את חייבת להתעקש אבל לא לתת לה לבכות בהיסטריה תרימי אותה, תסבירי לה שהיא ילדה גדולה ויש לה את המיטה שלה ואמא פה לידה, שומרת עליה... תישארי לעמוד לידה עד שהיא נרדמת לאט לאט כשהיא תתרגל תתרחקי כל פעם קצת...
בעניין ה"בושות" בקניון אני לא הייתי מוותרת

אוי יקירתי, כל כך מוכר...

בקשר לשינה- אני חושבת שהבעיה היא שאת נמצאת בבית של ההורים שלך ומן הסתם לא נעים לך
שיהיו צרחות באמצע הלילה..
אם את יכולה- תתעקשי, תתעקשי תתעקשי!!
שימי אותה במיטה שלה מתלכתחילה, שבי לידה, תשירי לה, תקראי לה סיפור..
תרגיעי אותה כשהיא בוכה, אפילו אם היא עומדת תחבקי אותה, אבל אל תרימי!!
תרגיעי אותה במילים, בשקט, בחושך..
אחרי כמה ימים של בכי וצרחות זה ישתלם לך, באמת!!

יש עוד דרך- שאפשר פשוט לשיר כמה שירים ולצאת.. לנסות כמה שיותר להתעלם מהבכי..
לא להלחץ אם היא מקיאה.. להגיד לה כמה מילים ושוב- לצאת..
ולהתעקש!!
צריך בשביל זה עצבים של פיל.. כדי להתעלם מבכי של היקרה לך מכל..

תודה לגבי השינה היא ככה מאז הניתוח כלומר חודש לא מוכנה לחושך בכלל וגם לא מוכנה בלי מוסיקה דולקת ובטח שלא מוכנה למיטה שלה כבר חשבתי לפתוח לה את המיטה שליידי הנוספת ולהפוך אותה למיטה שלה אבל זה בעסה לסגור אותה כל יום בבוקר

ולגבי הקניון תודה גם במעון אמרו לי שביקשתי ושאלתי לגבי זה אמרו לי לא לוותר להציב גבולות ברורים כי דנדוש בוחנת עכשיו כבר גבולות ומתמרדת או מנסה לפחות


את המתנות הכי שוות בחיים מעניקים לנו הורינו - את חיינו
וילדינו - את חייהם והזכות לגדלם
[url=http://imikimi00.com/link/link_through/IYyX-10g]http://www.tickerclub.com/cache/5581b77dd9.png