עצוב לי ואין אם מי לדבר ........ - הריון ולידה

בנות תודה על כל ה
ומילות העידוד

שלא תחשבו שלא ניסיתי לדבר אין ספור פעמים כל פעם נתתי דוגמא שונה
ממש לא מהדוגמאוצ הנ"ל יש עו ד הרבה

וכל פעם מחדש היא מוציאה עצמה נפגעת מהשיחה והכל מסתובב כאילו היא הקורבן ואני זו שיש לה בעיה רגשית וסוסבלת מעודף רגגשיות

בקיצור אי בדאוווווווווווןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אני מקווה שיעבור לי

פשוט פ]עם ב.......... הכל צף לי מחדש

מוכר מקרוב מאד- עם אנשים אחרים ודמויות אחרות, אבל זה לא חשוב!

אני בטוחה שהיא מאד אוהבת אותך ואת אותה- אבל יש פערים היסטריים בתקשורת,
קבלי כמה טיפים עניינים שיוציאו את כל הריגשיות מהעניין:
1. סמני לעצמך מה המצבים שאת מתעצבנת מהם- לדוגמא: בטריטוריה שלך/בטריטוריה שלה/באירוע בנוכחות אחיך והגיסה וכו'. כשתהיי מודעת- אז תוכלי לשלוט ולצמצם- להימנע עד כמה שאפשר ממצבים שאת יודעת שמעבירים אותך על דעתך. לדעת מראש מתי לצמצם מגע, להגיע לסיטואציה מתוך שליטה.
2. אל תשווי- אורטל צודקת- חוץ מלאכול את עצמך כלום לא יצא. מיותר וחבל, נסי להסתכל על זה כאינטרס שלך. אם אין אם מי לדבר- אז אין, חבל על הזמן שלך.
3. תעזרי בהם על פי התנאים שלהם ולא שלך. זה שאת לא מבקשת הרבה עזרה, לא אומר שכשאת מבקשת הם אמורים לקפוץ להקשב. אני לא כותבת לך את זה כדי להכעיס אותך, אלא כדי לעזור- תאמיני לי שאני באה ממקום טוב ורווי ניסיון.
נסי עד כמה שאפשר לפנות מראש "אמא, ביום כך וכך בשבוע הבא יש לי פגישה X או- רצינו את עזרתך בשעה Y. מתאים לך? לא מתאים לך? אז מתי כן? בואי נמצא יחד אלטרנטיבה
4. הסעיף הכי קשה והכי חשוב- נסי לפתח חמלה לאמא שלך. את מצפה ממנה להבנה והתחשבות, אבל באף מילה לא מדברת על השיקולים שלה, נקודת המבט שלה, הרצונות שלה ולמה זה מתנגש. נכון שעם בעלך הדברים נראים אחרת? נכון שעם חברות הדברים נראים אחרת? את כבר אמא, ולא הילדה. את רגילה לבוא ממקום נזקק מול אמא שלך, והאמת שהיא- שזה כבר היסטוריה, עד שלא תפתחי כלפיה חמלה, לא תוכלי לנהל איתה מערכת יחסים רגשית טובה ומאוזנת.

זה קצת עצוב, אבל הרבה פעמים יכולות שיש לנו בזמן העבודה פשוט לא קיימות בגלל משקעים ומטענים במערכת יחסים משפחתית שהיא טעונה.
מקווה שעזרתי

תודה כל כל התץגובות

וראני לא יושבת ומשוהה כל יום ביוטמו אני לרב מעבירה ומחליקה

אבללללללללללללל יש פעםמים כמו זו שזה מצטבר ורותח כמו הר געש

הנקודה העקרית היא שהיא רוצה לרצות את הגיסות שלי ואחים שלי
שחלילה גיסתי לא תכעס על דבר מה ולוקחת את זה רחוק שתלא תביא לה לראות את הילד לדוגמא

ואותי לוקחת כמובן מאליו ולא חשוב לחה ולא רןאה שהיא פוגעת ובנות תמאמינו לי שניסיתי לדבר
אבל אין עם מי
להתרחק ניסיתי והיא ישר נעלבת
היא עושה בשבילי לא אמרתי שלא אבללללליש עדיפות לגברים

כן היא אפילו מודה שהיא אוהבת בנים יותר

ברור שזה לא קשור לזה שאת מצפה נשמה
והאמת זה פוגע מאוד שיש ככה אפלייה
מקווה שזה יסתדר באחד הימים

שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

גל, מאי, טל, שי ומתן
שה' ישמור עליכם מכל משמר

אני חושבת שזה טבעי לצפות לתשומת לב ועזרה מאמא,
וזה כואב ופוגע לקבל יחס אחר מאחד האנשים הכי יקרים וקרובים לך - אמא.
אני כן מצפה מאמא שלי לעזרה, וזה לא דבר רע, זאת לא חוצפה מצידי, פשוט היא אמא שלי, אם לא היא אז מי?
ואני מאוד אשמח בבוא היום לעזור גם לבת שלי

[[[

המצב הוא בהחלט מתסכל וכואב.

אולי זה נעוץ בעבר שלה עם חמותה (סבתך) שלא עזרה לה כי היא כלה ולא בת ואולי היא יודעת שבת תמיד תהיה בת אבל מפחדת שאם כלתה תכעס זה יעלה לה בקשר עם הנכדים ועם בנה.....

ואולי היא סומכת עלייך שתמיד תצליחי להסתדר....

ואולי זו "פשוט" היא....

ממליצה בחום לא לעשות השוואות.
אם את מדברת איתה לא להגיד שהיא עושה עבור X ככה וככה וככה ועבור Y ככה וככה ורק עבורך לא נשאר, אלא תסבירי לה את כל מעלותיה, בעיקר עם הנכדה ותצייני שהיית שמחה אם היתה מבלה איתה יותר וגם מאפשרת לכם לצאת מידי פעם, ז"א תמיד לציין קודם ל את הטוב, ללא השוואות עם אף אחד. זה בהחלט יישמע לה אחרת, לא מתוך ריב אל מתוך צורך שלך דרך שיחה נעימה.

בלי רע לא היינו מעריכים את הטוב!
שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.