מי ראתה אתמול "סופר נני"?... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • האמת, ממש התרגשתי.....

    איך זה קשה להיות אם לילד מיוחד
    המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il
22 תגובות
עמוד 1

  • גם אני מאוד התרגשתי כ"כ ריחמתי עליהם שהם הגיעו למצב הזה
  • אני לא ראיתי אבל ממה שאת מתארת באמת נשמע שמאוד קשה לה

    [[[
  • גם אני למדתי הרבה מהתוכנית הזו....
    המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il
  • ראיתי וגם התרגשתי.
    אני הייתי מזועוזעת מהאבא.
    איזה משפטים הוא אמר לילד-
    איזה מטונף אתה, תראה איך אתה אוכל מגעיל, וכו'.
    לילד בריא ונורמלי אסור לדבר ככה, על אחת כמה וכמה ילד מיוחד...

    כל הכבוד להם שהסכימו להיחשף ולקבל עזרה!
    [./]
  • פיספסתי אתמול.. באסה...
    אני אראה בערב באתר של קשת
    "...אם פעם אראה אתכם לרגע נעצבים,
    בכל כוחי אדאג שתהיו שוב מאושרים.
    ליבי מונח בידכם, אתם רק צריכים לקחת,
    מקצה עולם אגיע להיות איתכם ביחד..."

  • אתמול היה באמת פרק קשה האבא כול כך זילזל

    אור של חיי
  • האבא היה זוכה ממני לסטירה
    המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il
  • לא ראיתי מהתחלה אבל כן ראיתי עד כמה האבא שקוע בעצמו ובמה שהוא רוצה...
    לא אכפת לו איך הבן שלו מרגיש
    אבל נראה לי שהיא הצליחה לזעזע אותו...
    לקראת הסוף הוא התנהג קצת אחרת
  • אני חייבת להגיד שלפי דעתי זה היה אחד הפרקים היותר מזעזעים שראיתי.
    כל כך היה לי קשה לצפות בזוג ההורים הנורמטיביים כביכול שמתעללים רגשית בילדים שלהם. אני חושבת על כל המשפחות בארץ שמתייחסות ככהל ילדים שלהם ולא מגיעים לסופר נני ואני יכולה להתחיל להבין למה המדינה שלנו נראית ככה.
    כל כך היה לי קשה לראות שאפילו לא התחשק לי לצפות בשינוי שעברו.
    המדינה כולה צריכה סופר נני אחת גדולה
    ויפה שעה אחת קודם.
    "..מישהו צחק עלי
    ושלח אותך אלי,
    איך זה הפכת
    על פיו את עולמי.

    לא יודעת את נפשי
    כי ליבי כבר לא חופשי,
    ככה נשביתי
    למה לא להודות..."
  • לי כאב לב על ילד הבכור . הוא כולו בן 7 . גם נזכרתי על המחשבות הרבות בעניין החלטות הקשות שקשורות בגידול ילד עם צרכים מיוחדים .... זהר נזכרתי גם בשיחת טלפון שלנו בנושא. פרק של אתמול רק חיזק את עמדתי בנושא .
    http://www.holdthatpic.com/
  • היה עצוב לי על האמא
  • גם אני ראיתי אתמול את כל הפרק, מתחילתו ועד סופו... והדמעות לא הפסיקו לזלוג אפילו לא לרגע...
    על הקטקט המתוק בן ה - 7
    על האימא שכל כך הייתה חסרת אונים, מפוחדת ואומללה (ועל הבכי הגדול שחוותה בקבוצת התמיכה... אני תמיד בוכה בסיטואציות שכאלו... )
    על המלאך עם ה - PDD
    על הפיצפון...
    על כל המשפחה...

    ואני חושבת לגמרי שסופר נני שלנו (מיכל דליות ) היא לחלוטין מטפלת בחסד עליון...
    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • שמש - כרגיל, כל מילה שלך בסלע
    המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il
  • גם אני תמיד משכילה מהתוכנית הזאת.......
    <שכחתי להגיד בשרשר שפתחת שאני לא מפספסת שום פרק של סופר נני>
    היה מרגש, מצמרר ועצוב......
    כאב לי ה-

  • באמת קה לשפוט את שניהם שלא נדע
  • מה שהיה קשה וכואב בפרק הזה,
    זאת העובדה שילד מיוחד מגיע אל ההורים בלי הזמנה מראש,
    זה דבר שנופל על ההורים אם זה מתאים לתכונות האופי שלהם ואם לאו...
    הרבה פעמים אנחנו נוטים לחשוב שהורים לילד מיוחד "בנויים" אחרת,
    ושאם הם קיבלו ילד כזה אז כנראה זה מתאים להם,
    אבל זה לא עובד ככה.

    לא הפסקתי לבכות כל הפרק,
    במיוחד בגלל האשה המיוחדת שבעלה לא תומך בה,
    הוא היה בטוח שהוא אבא מצויין והבעיה היא כמובן בכלל לא אצלו...
    אפילו אחרי שמיכל דליות אמרה את דעתה השלילית על שניהם,
    הבעל המשיך להוכיח את אשתו, לחזור שנית על כל הדברים הרעים שסופר נני אמרה לה..
    עם בעל כזה לא הייתי מסוגלת לחיות.
    אסור לשפוט אותו, אבל היה לי קשה לראות התנהגות כזאת מבישה.

  • אני חייבת להוסיף משו, בקשר לפרק של אתמול:
    צעד מאד נכון בעיני היה הצעד של הסופר נני - לשלוח קודם כל, את האמא לק. תמיכה ולטפח קצת את עצמה.
    קצת לדבר ולפרוק עם עוד אימהות במצבה, תספורת חדשה, קצת צבע, ציפורניים וחולצה חדשה - והיא הייתה אחרת.
    בנות תזכרו - אין אמא "רעה" (יש, אבל הן באמת מעטות ובדר"כ מאד חולות) - יש אמא שרע לה.
    ובמקביל - אמא "טובה" היא אמא שטוב לה.
    חלק חשוב מתפקידנו כאימהות, הוא פשוט, לדאוג לעצמנו. לא, זה לא "פינוק". זו שמירה על הבריאות - שלנו ושל משפחותינו.
    נהנית לקרוא את תגובותיכן... תודה אורטל
    ג'ולי - מזמן לא אמרתי לך שאני , נכון?...

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
  • מסכימה במיליון אחוז
    המסנג'ר שלי: ortaly10@hotmail.co.il
  • התגובה האחרונה של שרון ממש נכונה

  • באמת נושא כואב...
    לי יש חברה שאתמול באה אליי ולה יש אחות חולה...והיא באמת אומרת שאי אפשר לשפוט אותם...זה באמת קשה...זה פשוט עוצר את החיים ומשנה אותם כיוון בצורה דרסטית...
    החברה שלי היא האחות הקטנה אבל היא זו שטיפלה באחותי עד שעברה לגור באשדוד...
    אבל אני מאחלת למשפחה הזו מכל ה
  • שרון את אישה מדהימה

    [[[
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה