עדיין בוכה בבוקר - צריכה את דעתכן.... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • קודם כל אני אציין שבסך הכל הכללי אני מרוצה מהגן.
    יש כמה דברים שהייתי מעדיפה שיהיו שונים (יותר פעילויות בחגים, פחות שעות שינה), אבל שאלו יהיו הצרות שלי.
    הבעיה היא שמסיבה לא מובנת להב עדיין בוכה בבוקר כשמשאירים אותה. היא ממש נתלית עלי שאני לא אלך (או על בעלי לא משנה) וצריך לתלוש אותה ממני.
    אני כמובן נשארת מחוץ לדלת ובאמת שומעת שתוך דקה גג היא נרגעת.
    כשאני חוזרת לקחת אותה היא תמיד נראית מחוייכת ומשחקת, ומשתוללת. ואת האמת לא תמיד רצה אלי ישר. לפעמים משוויצה במשחקים ורצה במעגלים - עושה הצגה לאמא (ככה המטפלות קוראות לזה
14 תגובות
עמוד 1
  • 99% שזה פינוק

    היא משיגה ככה המון תשומת לב ממכם ומהמטפלות בגן

    את יכולה לדעת מתי היא בוכה בכי "לא אמיתי"?

    אצלנו שמתי לב שלפעמים היא מביאה את עצמה לבכות (עם דמעות!!) אבל רואים שזה לא אמיתי....
  • מאמי קודם כל
  • גם אצל יותם יש ימים כאלה
    זה נראה לי יותר פינוק מאשר שלא טוב לה..

    תנסי להפרד ממנה בכניסה לגן (מחוץ לגן)
    לעצור, להסביר לה שעכשיו היא הולכת לגן ואיזה כייף לה (ולפרט, נגיד היום הגננת תספר סיפור, ותשחקי בצעצוע הזה והזה..) ושאת הולכת לעבודה ושאחה"צ תבואי לקחת אותה וכדומה. ורק אז להכנס, למסור אותה לגננת ולצאת.

    אצלנו זה לפעמים עובד
  • פינוק לא פינוק

    היא נרגעת לו.... יש הרבה ילדים שבוכים בבוקר שההורים עוזבים אותם אבל תוך שניה נרגעים
    אם הילדה רגוע אחרי זה והיא שמחה שאת באה אין יותר טוב מזה
    אני לא רואה סיבה לדאגה

    אני מכירה ילדה שבכתה כל בוקר להורים שלה עד גן חובה
    *************************

    שומרני אל מיצר רע
    הגן עלי מכל צרה
    שמור אהוביי ובני עמי,
    ושמור עלי גם מעצמי
  • חחחחחחחחחחח הדס שמרלו הרגת אותי
    ואני בהחלט אנסה את השיטה שלך היא מעולה.
    קודם כל ברגע שהמטפלת נותנת לה עוגיה בבוקר היא נרגעת - ממש קסם
  • תדעי לך שהעיניין עם השמרללו עובד!
    בהתחלה זה היה כל בוקר, שמתי ליותם בכיס או בשקית והוא הלך עם זה לגן ואכל את זה בכניסה לגן וכך הוא לא בכה (הסברתי לו בבית שזה הפתעה למי שלא בוכה בגן כמובן)
    אח"כ הוא כבר ביקש בבית שמרללו ואמר : אני לא בוכה
  • כמה זמן היא בגן הזה? היא עדיין ב"שלבי קליטה"? אם כן - אז זה מאוד טבעי שתבכה. מצד שני היא מאוד קטנה ומאוד טבעי שתעדיף להשאר עם אמא/אבא כל היום, ואם את רואה שהיא נרגעת אחרי שאת הולכת, אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה. בכל מקרה - אני מציעה לך לעשות ביקור פתע באמצע היום ("חזרתי מוקדם מהעבודה" או משהו כזה) ולראות את תפקוד המטפלות
    http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
    [/center]
  • בואי ואומר לך משהו - גם אוריקי שלי, אחרי שנתיים בגן - בוכה לפעמים, בעיקר כשאני לוקחת אותה בבוקר.

    לא, זה לא מדאיג אותי - אני שומעת שהיא נרגעת, וכשאני באה היא רגועה והכל בסדר.

    לדעתי - זה פשוט כי עדיין קשה להן....וצריך להבין אותן
    מייל:ortal_halag@walla.co.il
    מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il
  • טבעי מאוד שהיא תבכה בבוקר
    מה שהציעו לך ואני מציעה שובזה להיפרד ממנה
    בכניסה לגן בדלת ולא להיכנס
    אני נותנת נשיקה לילד בכניסה לגן והוא נכנס ורץ ישר לגננת
    ועושה לי שלום כמו שעדי אומרת גם לתת להם משהו ביד כמו עוגיה
    או סוכריות של ויטמינים חיזוקית ועוד.. מעסיקות אותם מאוד
    ואל תחשבי שזה נגמר בגיל 3
    הבת שלי בת 4 ואם אני נכנסת לתוך הגן היא מתחילה לבכות ורוצה
    ללכת איתי לכן אני אף פעם לא נכנסת לגן
  • גם אצלנו הייתה תקופה כזאת עד לפני כמה שבועות..

    היו לה ימים שכשהייתה מתעוררת ומתחילה לבכות שלא רוצה ללכת לגן
    כשלוקחים אותה לגן הייתה בוכה ולא מוכנה לרדת מהידיים.
    תפסתי את מנהלת הגן ואמרתי לה שהילדה בוכה ברגע שפותחת עיניים בבוקר, שלא מוכנה לרדת לי מהידיים בגן ולא משנה לאיזה מטפלת פשוט מבקשת לחזור הבייתה.
    מנהלת הגן אמרה שהילדה רגועה ואין שום דבר חריג או משהו שקרה שגרם לה להיות ככהאפילו הציעה לי להציץ עליה מהחלון ולראות איך היא..אז התחלתי לעשות להם ביקורי פתע.. והיו ימים שהייתי שולחת את חמותי באמצע היום לבדוק ולראות מה קורה...

    כמובן שבמקביל תשאלתי את הילדה, איך בגן, ומה היא עושה ואת מי היא אוהבת (מהמטפלות) ועם מי היא משחקת ולא היה שום דבר חריג בסיפורים שלה....סתם תקופה של רצון להשאר איתנו יותר, תקופה של פינוק..
    כי בבוקר הייתה בוכה וכשהיינו מגיעים לקחת אותה בסוף היום הייתה משחקת ומאושרת, ומשוויצה במשחקים ועושה לנו הכרות עם הילדים...
    בקיצור, כשהבנתי שכל הקונצים האלה הם סתם התחלתי לדבר איתה על הגן עוד בערב לפני השינה, ובבוקר כשהייתה מתעוררת..
    היינו מדברות על הגן, על הילדים החמודים שהיא הולכת לשחק איתם ולאט לאט היא חזרה לעצמה

    יצא לי ארוך
    מקווה שזו רק תקופה כזאת ושיעבור מהר
  • כל מה שהבנות אמרו כאן זה נכון!

    תראי יש לי 2 ילדים שונים לחלוטין והבכור שלי אף פעם לא בכה אבל היו ימים שנראה שהוא רוצה יותר פינוק ותופס אותי ובשלב הזה הייתי מדברת איתו יותר בערב שלפני:אילו דברים הוא מאוד אוהב בגן, וכשהוא היה אומר נגיד שיש סיפור שהוא מאוד אוהב בגן אז הייתי אומרת לו תגיד מחר בבוקר לגננת והיא תשמח לספר לך - זה גורם להתלהבות לבוא לגן!

    דבר נוסף שמלהיב את הילדים, זה נגיד אם יש לו איזה סיפור/צעצוע קטו חדש שהוא מתלהב ממנו אפשר להגיד לו - וואו נראה לי שהגננת והחברים ממש יתלהבו , תרצה להביא להראות להם?

    רצף של כמה ימים כאלה פחות או יותר יגמרו את העניין בגיל שלה.

    אצל הבת שלי ששונה ממנו היה עובד בהתחלה קטע שאני פחות אוהבת זה תכיני לאמא ציור ואמא תביא לך הפתעה . כמובן שהיא הייתה שוכחת מזה ואני לא הייתי מביאה כדי לא ליצור לה תסביך אבל זה נכון לגיל קצת יותר צעיר בשלב אחר שהיא שוב הייתה קצת "דבק" אז היינו מסבירים לה יותר וזהו זה נגמר.

    ילדים אמנם בוכים בד"כ מסיבת פינוק אך אם לא נתייחס לזה זה יהפוך להרגל וחבל

    יצא ארוך....סליחה.....בהצלחה!
  • אני לא מקבלת בכלל את המילה "פינוק" בהקשר הזה.
    יש ילדים שהפרידה קשה להם יותר, שיש להם צורך יותר במגע, בטיפול צמוד, שהם קשורים יותר להורים, אולי פחות זקוקים לחברה, קושי להתרגל למסגרת, ועוד אלף ואחת דברים.
    הקושי הזה הוא לא פינוק! טיבעי לגמרי שיהיה לה קשה להיפרד מאמא לרוב שעות היום, מעל 8 שעות כל יום.
    אם את יודעת מעל לכל ספק שהמסגרת שהיא נמצאת בה היא טובה, ואת סומכת על הצוות, תהיי שלמה עם ההחלטה ותשדרי לה את זה.
    כדאי לבדוק יותר לעומק איך מרדימים אותה, אולי לא מחליפים לה בגדים לפני השינה וזה לא נעים לה, אם האוכל טעים לה, אם מחליפים לה טיטול בזמן, אם התכנים שמעבירים להם מותאמים לרמתם. אני כותבת דברים שלכאורה נשמעים שטויות אבל יש ילדים שזה מאוד משמעותי עבורם! אל תהססי לשאול ולדרוש תשובות לדברים שאת יודעת שחשובים לך או לבת שלך. לי לדוגמה היה מאוד חשוב שיחליפו לו חיתול מייד שעושה קקי כי העור רגיש והוא בשניה מפתח אדמויות.
    תגידי לה משפטים כמו: "כמה כייף שבגן יש לך משחקים שאין בבית"/ "איזה כייף לשחק עם חברים בגן"/ "נכון האוכל בגן טעים?"/ "תספרי לי עם איזה חברים שיחקת היום?"/ "מה בניתם בארגז החול?"/ "איזה ספר הקריאו לכם היום?"/ "אמא הולכת לעבודה ומייד שאחזור אני באה לאסוף אותך ונלך לגינה..."
    כשאני מפנה את השאלות האלה אני מקבלת תשובות מפורטות עם "אקסרה" סיפורים

  • גם אני לא אוהבת את המילה "פינוק" כאן.
    קשה לה וזה בסדר.
    אל תשכחי שעד לפני שבוע גרתם עם חמותך, לך היה קשה, גם לבעלך לא היה קל...
    היא קולטת את זה. זה יוצא בכל מיני דרכים.
    אז למה היא עדיין בוכה בבוקר? כי היא משיגה דרך הבכי יתרון כלשהו.
    אצלנו עזר בתחילת השנה לקחת כל מיני דברים לגן - כל מיני אריזות ועטיפות ודברים שכבר לא צריך בבית והיינו לוקחים לגן להדבקות לחצר וכד'.
    היום כשיש ימים שאנחנו רואים שיש סיכוי שהפרידה תהיה קצת קשה אנחנו מציעים לה לקחת משהו מהבית שתוכל להראות לילדים במפגש בוקר (היא תמיד יודעת מה הכי כדי לקחת כדי להיות במרכז העניינים
  • נטו פינוק.
    תגידי לנתי להפסיק להיות פולני
    בלי רע לא היינו מעריכים את הטוב!
    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה