שנתיים בלעדייך... - הריון ולידה

אני יושבת , חושבת וכותבת ובין לבין מדמיינת..
אם היית כאן עכשיו לידי על מה היינו מדברות, על מה היינו מתווכחות
ופתאום דמעה קטנה זולגת, חיוך וזיכרון על מי שהיית ומי שעיצבת אותי להיות
אמא- שנתיים אינך כאן איתנו ובכל זאת את כאן.
קולך ודמותך מהדהדים בראשי וחושבת ונזכרת כמה גאה היית בי.
אמא- בשנתיים שחלפו הרבה השתנה, הבית שאותו כל כך קירצפת, דאגת והברקת כיהלום, נראה כמו פרח שקמל וכל הנוצץ הולך ונעלם.
ואני מרגישה כ"כ אבודה שאין ביכולתי לדאוג לארמון שלך כפי שעשית אותו במו ידייך.
שנתיים חלפו והרבה השתנה, אנשים טובים שהכרת כבר לא איתנו עכשיו ונראה שכולם נוהרים למקום טוב אל תוך האור.
התבגרתי וגדלתי בשנתיים ומשפחתי מתרחבת, יש לי כבר 2 בנים מדהימים שכמה פיללת וכמה רצית עוד הרבה נכדים והנה חלומך התגשם אך את אינך כאן איתי לתת על הראש, להרצות, לחבק וללטף.
ושוב קולך מתרוצץ לי בראש, לא רוצה לשכוח את מילותייך החמות "אני גאה בך ביתי ואוהבת אותך תמיד".
ועוד קצת נכד נוסף יצטרף למשפחה, עוד חלום שלך שמתגשם ומ-2 נכדים בלבד קפצנו ל-5.
אני יושבת , חושבת ודמעה זולגת ולעצמי אומרת שאמשיך לאבא לדאוג שלא יחסר לו כלום ושלא ירגיש לעולם לבד כי זאת אני - הגאווה שלך.
ומה לך עוד אכתוב אימי היקרה שנתיים חלפו וזה המון המון זמן, זמן שלא מרפא את הפצעים, זמן שאת שלו עושה ואנחנו בך נזכרים, בוכים ומחייכים ואני שוב חושבת על מה היינו מתווכחות ולהסכמה לא מגיעות אבל תמיד נפרדות בנשיקה וחיבוק.
אז תדעי לך אמא- שכאן על האדמה הכל בסדר, יש מי שדואגת שהכל ימשיך בתלם. אהבתי אליך לא תדעך לעולם וגם לא הגעגוע וביום מן הימים נפגש ושוב נתחבק ולא ניפרד- אז נוחי על משכבך בשלום אמא שלי שאת כבר שנתיים לא איתי ובכל זאת את איתי בליבי ובנשמתי .
שלך לתמיד בתך הקטנה שמתגעגעת ואותך לרגע לא שוכחת