שאלה לאמהות שהיו שנה בבית וחזרו לעבודה,איך מתמודדי - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בס"ד
    אני אם לתאומות בנות 10חודשים שאני מאוד מאוד אוהבת,אפילו עד עכשיו אני שואבת להן חלב,בהתחלה הנקתי אותן 4 חודשים ,היה קשה אך לא היה איכפת לי ,
    ,בעבר היתי ניכנסת לפה שניסיתי להכנס להריון במשך 4 שנים גם לפורמים המקבילים ,
    ועכשיו מחוסר זמן איני ניכנסת
    למי שמכירה אותי לקח לי המון שנים להכנס להריון ,ואחרי שניכנסתי להרייון,היתי בשמירת הריון כל ההריון ועוד שנה בבית מתוכם חושפת לידה וחל"ת ,אני עובדת מדינה ,ולציין כי לא היה לי עזרה ,חוץ מהבעל בלגדל את הבנות ,,למרות הקושי ,ולא אומר לכם ,שאין רגעים שבא לי לצאת חזרה לעבודה ,בפרט שבבקרים השגרתיים אני לבד ,
    אך מאוד מאוד קשה לי ,המחשבה ,שאחרי המון שנים שלקח לי להביא אותן,והפגייה שם היו במצב קשה חודש וחצי,ועכשיו ברוך השם הן בריאות תודה לאל ,אחרי כל מה שעברנו ,איך מתמודדים?איך מעבירים את היום הראשון בעבודה בלי לבכות ,,וחלק בתוכי כן רוצה לעבוד ,כי אני אדם שלא יכול הרבה להיות בבית ,אבל,הדאגה לבנות שלי ,עושה לי קשה בלב,מה יהיה עם יבכו ,מי יתן להן את החיבוק לפני שנת צהרים?
    בנות עיזרו לי עם תמיכה מה עושים ביום הראשון לעבודה ?ואיך להירגע ולא להכינס לדאגות,,,?
4 תגובות
עמוד 1
  • אני חושבת שקשה לך כל כך, דווקא בגלל שהיה לך קשה להיכנס להריון ולקבל את שתי הקטנטנות שלך

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • עם הקטנה שלי חזרתי אחרי 8.5 חודשים בשביל לשמור על מקום העבודה.

    אין ברירה, חייבים...קשה מאד...אבל הזמן והעבודה מעבירים את הזמן....

    יהיה בסדר.
    מייל:ortal_halag@walla.co.il
    מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il
  • אני יכולה להבין אותך..
    לי היה מאוד קשה לחזור לעבודה.
    עם גאיה הגדולה שלי חזרתי ממש מוקדם לעבודה , כשהייתה בת 5 חודשים
    אמא שלי טיפלה בה עד גיל שנה ו- 4 חודשים.
    ועם קורן הקטן שלי , לא הייתה לי ברירה והכנסתי אותו לגן בגיל חצי שנה.
    תראי יקח לך כמה ימים , אבל את תחזרי לשגרה מהר מאוד
    זה יעשה לך ממש טוב!

    יהיה בסדר ושיהיה המון בהצלחה!
    את מתכוונת לחפש מטפלת או משפחתון?

    _____________________________________________
    גאיה וקורן שלנו


    []
    []
  • אני גם הייתי עם גאיה שנה בבית ואחרי שנה שמתי אותה בפעוטון והתחלתי לעבוד בעבודה חדשה....
    זה היה קשה..המון התחלות חדשות, גם פעוטון וגם עבודה שאני צריכה להוכיח את עצמי בה, וגם באותה השנה אמא שלי חלתה מאוד...מה אני אגיד לך..היה ממש לא קל!
    ועם זאת, קפצתי למים כי פשוט הייתי חייבת את ההצלה הזו.את ההסחת דעת מהדאגות. את התחושה שאני עושה עם עצמי משהו חשוב ושאני מתקדמת ולא רק מאכילה ומחתלת ומטיילת ושרה שירים....
    היה לי קשה בחודש הראשון כשידעתי שלגאיה קשה שם והיא בוכה..אבל בהסתכלות לאחור....כל כך טוב לה..היא פרחה שם...קיבלה בגן דברים שבבית אין מה לעשות- לא מקבלים....שפה מאוד עשירה, עצמאות (עד כמה שניתן בגילה),פיתוח כישורי המשחק בצוותא וכו.....

    אני ממש לא מצטערת ושלמה עם ההחלטה...הכי חשוב כמו שאמרו זה למצוא מסגרת שתהיי שקטה הכי שאפשר....שימי את הקטנות יחד, הן לא תהיינה לבדן..ויהיה להן טוב לצאת קצת ולפגוש דברים אחרים..אני מבטיחה לך שהן לא תשכחנה אותך ולהפך, הקשר והאהבה יעצימו...כל דקה יחד תקבל משמעות ומתרגלים להכל

    בהצלחה






מותר ואסור לאכול בהריון והנקה