פרופורציות - ניורובלאסטומה - הריון ולידה

הי,
אני לא יודעת אם אתן מכירות אותי אבל אני משתתפת שקטה זמן רב ופעילה בפורום כבר למעלה בארבע שנים
לפני כחמישה חודשים ילדתי את בני השני - אלון
בשבוע 31 להריוני בבדיקה שגרתית של הערכת משקל גילו לאלון גידול בבלוטת האדרנל הימנית (בלוטה הנמצאת מעל כליה ימנית)
מרגע זה הייתי במעקב שוטף, עשיתי אולטרסאונדים, MRI עוברי והפסקתי לישון...
במקביל החלו לי צירים מוקדמים (שאני בטוחה שיש קשר בין הצירים למצבי הנפשי), אלון ניסה לצאת בשבוע 33 אבל הצלחתי להחזיק מעמד עד שבוע 36
בבוקר של שבוע 36 בתחילה לי ירידת מים, לקחנו את אלה לגן ועלינו לבי"ח
הלידה היתה קלה ותוך 2 לחיצות הוא היה בחוץ - הייתי על גג העולם, מאושרת שסוף סוף ההריון והדאגות מאחורי (הייתי אופטימית...)
בביה"ח לפני השחרור עשו אולטרסאונד ואישרו שיש גוש כנראה ניורובלאסטומה וקבעו לנו מיפוי
בגיל שבועיים וחצי התחלנו את ההכנות למיפוי, היינו צריכים לתת לו 5 טיפות של לגול (יוד) 3 פעמים ביום 5 ימים - ע"מ לשמור על בלוטת התריס
היתה בעיה עם התדרוך שקיבלתי וכתוצאה נתתי לאלון מנה שלמה של החומר.
למזלי בעלי היה בבית, גם אלה היתה...
אלון התחיל להשתנק והייתי בטוחה שהוא מת לי עוד רגע בידיים
הוא החל לרייר והיה לו ממש קשה לנשום
מיותר לציין שאיבדתי את זה וכמובן שגם אלה נורא נבהלה שראתה את אמא שלה בהיסטריה בפעם הראשונה בחייה...
רצנו לרופא ילדים ועוד שאותו לילה עקב לחץ שלי עלינו לאישפוז
בימים אחרי זה עברו עם המון בכי, אלון קיבל כוויות בלשון ובפה, הוא לא היה מסוגל לבלוע ובקושי אכל
בפעם אחרת לאחר מתן הלגול השתנק ואפילו הכחיל לי בידיים
כל פעם שנתתי לו את החומר הוא היה בוכה וצורח ואני איתו, מצד שני - לא לתת את החומר היה פוגע בבלוטת התריס ואז היה יותר גרוע
אין לי מושג איך הוא שרד את השבוע הזה אבל הכוויות החלימו, עשינו את הבדיקה והוא החל לאכול בחזרה ולהתחזק
במהלך כל החודשים האחרונים אנחנו במעקב אחת לשלושה שבועות - חודש של אולטרסאונד ע"מ לעקוב אחרי אופיו של הגידול
לפני כחודשיים כבר דיברנו איתנו על ניתוח של הוצאת הגידול
אז נודע לי בפעם הראשונה שהגידול הוא ממאיר - סרטני. הייתי בהלם. איך יכול להיות שילדתי תינוק עם סרטן???
עברנו CT ועוד אולטרסאונד וכאשר היה נראה שכבר אין תקוה ברגע האחרון הגידול פתאום נעצר והפסיק לגדול
מאז אנחנו במעקב והיום חזרתי מעוד אולטרסאונד והוא מתחיל להיספג!!!

יש לציין שגידולים מסוג זה אם מתגלים עד חצי שנה מלידה מעל ל- 90% מהם נספגים חזרה ונעלמים כאילו לא היו

מחר אני חוזרת לעבודה אחרי 5 חודשים לא פשוטים בבית
אחרי הבשורות הטובות שקיבלנו היום פשוט התחלתי לבכות ולהבין שאפשר לאט לאט להרגע ושאנחנו כנראה בכיוון הנכון :)
אלון (טפו, טפו, טפו) מתפתח כמו שצריך, הוא מתהפך, מקשקש, תופס את הרגליים ונהיה דובון קטן (אני מניקה)

הרגשתי צורך להוציא את כל מה שעברתי ולשתף
מסר חשוב - אין על אינטואיציה של אמא, זה דבר כל כך חזק
הלכתי נגד כל הרופאים שאמרו שאין סיכוי שהוא יקבל כוויות ובסופו של דבר לצערי האמת יצאה לאור והרופאים הסכימו שאלו כוויות....

מאחלת לכולן רק בריאות, אושר והריונות משעממים!!!

שירלי