ליאת

, באמת שהתגעגעתי אלייך...

, אני יודעת שזה מצחיק אותך,
אבל אהבתי לקרוא אותך,כשהייתי במנסים ובהיריון...את התבונה-הנשית,הגישה לאימהות..אוהבת את המראה והשמות-התנכ"יים של בנותייך-המיוחדות...
לגבי הזוגיות,לעיתים צריך הפסקה,מרחב-אישי,להתרחק כדי להתבונן יותר אובייקטיבי על-כל המכלול וגם כדי לחזור ולהעריך את כל-הפרטים-הקטנים...
גלית-גוטמן וזיו-קורן עשו זאת...בהפסקה,הוא הגיע בכל-יום לאכול ארוחת-ערב עם הבנות,לעזור לקלח ואח"כ הם ישבו ושפכו את הכל...ואז הוא היה הולך לישון אצל אימו,הם היו פרודים לחודש ומשהו נדמה לי..ואז חשבו וחשבו והגיעו למסקנה שהם זוג-מנצח יותר ביחד, מאשר לבד כ"א ובמקצה-הנוכחי הכל יותר מפוכח, כ"א יודע את מקומו, גלית לא-לוקחת את הכל על-עצמה...(מזל שיש לי שכנה-קוסמטיקאית,שמעבירה לי "לאישה", ואני מעבירה לתופרת שלי

, יש שם כתבות מהחיים).
אני מרגישה איתך מאוד בנוח (מצחיק,כי לא-דיברנו אף-פעם),אבל בכ"ז את מקרינה נינוחות ופתיחות,אז אני כותבת בכנות מהלב את דעתי, מקווה שתקבלי בברכה...