דילמה... - הריון ולידה

סיפרתי לא מזמן -בשם חסוי- על אחותי הקטנה שעברה טראומה ועל כל ההתמודדות היומיומית הקשה שלה בעקבות הטראומה, מתוך כבוד לפרטיות שלה לא הזכיר כאן עכשיו את מה שקרה....מי שזוכרת -זוכרת.
עכשיו אני בבעיה. ההורים שלי היו פרודים מעל חצי שנה ואחותי היתה גרה עם אבא ,היא ממש שנאה לגור עם אבא ולא רצתה לגור עם אמא.
הצעתי לה שתגור איתי והיא מיד הסכימה, רק שחשבתי שהיו תחזור לאבא תוך שבוע -שבועיים. בינתיים היא התחילה טיפול חדש ויחד עם העובדה שהיא גרה אצלי המצב הנפשי שלה מאוד השתפר היא אוהבת את הילדות וזה עשה לה טוב להתרחק מההורים.
הבעיה שאני כבר רוצה את הפרטיות שלי ממש עם בעלי ורוצה את השקט שלי , קורה שאני ובעלי מתווכחים או רבים או מדברים על דברים אישיים והיא שומעת הכל, אולי יש לי שריטה אבל אני מעדיפה להיות לבד עם בעלי והילדות. אני מוצאת את עצמי לאחרונה מדברת אליה בחוסר סבלנות ואח"כ מצטערת על כך.
ויש עוד בעיה ,עכשיו ההורים שלי החליטו על שלום בית ומכרו את הבית ברמת ישי ועוברים בקרוב לחיפה. אחותי ממש לא רוצה לעבור לגור איתם בחיפה, היא רוצה להיות איתי.והיא מתכננת להיות אצלי עד אוקטובר ואני לא יודעת אם להגיד לה בעדינות שאני מעדיפה שתעזוב, אני מפחדת שהיא תתפרק וכל המשפחה תסתכל עלי בעין לא יפה או פשוט להשלים עם זה שהיא אצלי ולשתוק עד אוקטובר?
לאחרונה המצב הכלכלי שלנו לא מזהיר וההורים שלי לא עוזרים בכלום, אפילו פעם אחת לא קנו טיטולים או מטרנה, סכום כסף צנוע מידי פעם ,כלום ממש כלום. ושלא תחשבו שאין להם -הם עכשיו חזרו מנופש יוקרתי ,כל יום הם מבלים ועוברים דירה לשכונה הכי יוקרתית בחיפה כסף לא חסר . אני בדיעה שאני ובעלי צריכים לדאוג לעצמנו ,
אבל זה כואב ממש שאני עושה כל כך הרבה בשביל המשפחה עוזרת בשיקום אחותי ונותנת הכל מעצמי ,לא חוסכת מאחותי כלום, שתאכל כמה שהיא רוצה ,שתדליק מזגן כל הלילה, אף פעם לא התקמצנתי עליה בכלום- אז מחווה קטנה של רצון טוב מצידם היתה יכולה מאוד לעזור לנו.
אז מה הייתן עושות במקומי???

אגב תמונות מיום ההולדת של סמדר עוד מעט ,לוקח שנה להעלות הכל בפייסבוק