צריכה חיבוק... - הריון ולידה

ספרי מה קרה
*************************

שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

שוב נטשתי את הילדים שלי..אני בבית של ההורים ואבא שלי איתם

[url=http://www.glitterfly.com]

ממי ,

ניסיתי הכל ! אני הולכת לשיחות, לוקחת את הכדורים כמו שעון והם לא עוזרים
נרשמתי למכון כושר אני משתדלת ללכת כמה פעמים בשבוע ,שומדבר ..
יש ימים שאני בסדר ויש ימים שאני לא. אין לי מושג ממה זה נובע וקשה לי לחיות ככה ועוד ליד הילדים

קבלי ממני
*************************

שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

תודה..

מותק, בטח תראי את ההודעה הזו רק מחר אבל לא נורא!
באסה לי לשמוע שאת ככה.. לפחות את מצליחה לעצור בעדך לפגוע בעצמך..

את חייבת להעיף את המחשבה הזו- שלילדים שלך יהיה הרבה יותר טוב בלעדייך!!!
אין כזה דבר!! לילדים המתוקים שלך טוב כשאת איתם, כשאת שמחה איתם ומטפלת בהם בצורה הטובה ביותר!! כמו שרק את יודעת לעשות..

אין כזה דבר, אל תחפשי פתרונות לברוח מהכל..
כולם בחיים שלך צריכים אותך, המשפחה הקטנה שלך- עידן ואהוד, בעלך, ההורים שלך..
וגם אנחנו!

ממש עצוב לקרוא כזו הודעה
טוב מאוד שאת נפגשת מחר עם עובדת סוציאלית שתסביר לך את ההשלכות של כל החלטה שלך.
רק לא אימוץ או אומנה -חבל על הילדים היקרים האלו, לטובתם שישארו בחיק המשפחה, גם אם לא בטיפולך.
אם יש לך HOT אני ממליצה לך לראות בVOD את הסרט "כשהכאב גדול מנשוא"
זה סרט [3 פרקים] שמדבר על תופעת ההתאבדות והשלכותיה.
אחד הפרקים מדבר על אמהות שהתאבדו ומה קרה לילדים שלהן בעקבות ההתאבדות.
אני ממליצה לך בחום לראות את כל הסרט, אולי זה יכניס אותך למודעות מה עלול לקרות לגוזלים שלך אם חס וחלילה תתאבדי.

תרגישי טוב

עדי דברי איתי בבקשה!... אני חושבת שאני יכולה לעזור לך....

תשלחי לי את הפון שלך למייל ואתקשר אלייך... או שתיקחי מהבנות את המספר שלי.....
kapara81@gmail.com

את יכולה למצוא אותי גם בפייסבוק!

בבקשה תצרי איתי קשר...

מאמי כל כך עצוב לי שאת במצב הזה

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אני לא חוזרת לפה. רק להגיד לעדי שאני ממש אוהבת אותך. עדי אם יקרה לך משהו ותמותי תדעי שמישהי בעולם הזה ממש תכאב. אני מאמינה שעוד הרבה כי כולן אוהבות אותך. בבקשה גם שאת בטח לא סובלת אותי וחושבת שאני משוגעת אני ממש אוהבת אותך שמרי על עצמך נשמה. בבקשההההההההההההההההההההה.

תרגישי טוב יקרה.

אני לא אכתוב פה בכלל יותר שלא תבהלו.

ההבטחה עומדת בעיניה רק רציתי שעדי תזכור שיש עוד אנשים שאוהבים אותה חוץ מהפורום וכל מי שהיה פוגש אותה היה אוהב אותה. את מדהימהנ שמה חכמה ומקסימה לא שוכחת לך שעזרת לי בזמנו המון.

ביי
עדי תרגישי טוב נשמה

מייל:ortal_halag@walla.co.il
מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il

עדי יקריתי קבלי מיליוני

מאמי שלי

הי מותק,
קודם כל שלכן באהבה, מורן......

המייל שלי לכל המעוניינות : shn28@walla.com

כמה שרק תרצי

עדידוש

לא יודעת אם זה יעודד אותך ,אך אשמח לספר לך סיפור חיי .
אמא שלי מאז שאני נולדתי הייתה עם דיכאונות לסירוגין ,עם אישפוזים ,תרופות,נסיון התאבדות ,בקיצר כל החבילה.
לא אשקר לך היה קשה ,אך גדלתי יחסית בסדר

עדי אני מסכימה עם פיתוש בכל מילה... מכון זה לא תעסוקה!
את צריכה מחוייבות
ולילדים שלך יהיה הכי טוב איתך... קחי את הזמן לטפל בעצמך
אבל תדעי שאף אחד לא יטפל בהם כמוך, אני יודעת כמה הם חשובים לך
אז אל תרימי ידיים כל כך מהר...

[
שמור נא עלינו כמו ילדים.... שמור נא ואל תעזוב, תן לנו אור ושמחת נעורים, תן לנו רק לאהוב!!!!!!!

עדי יקירתי ,
חייבת להגיב לך, למרות האמצעים הדלים שלרשותי... (כתבתי בהודעה בפורום "שלי" שאני כרגע נטולת יד... אופס! סליחה... נטולת מחשב משלי... )
אז ככה, נשמע לי שאת קצת מוותרת. לא מוותרת על עצמך, אלא מוותרת לעצמך. ויש הבדל תהומי בין השניים.
את יודעת, את באמת ילדה גדולה. ההחלטות שאת מקבלת בחייך, הן בסופו של דבר החלטותיו המושכלות של אדם מבוגר, בוגר, אחראי למעשיו ואחראי על חייו. ואת נמצאת בטיפול ובבקרה - עקב מצבך. כאשת מקצוע וכאדם (קודם כל וראשית לכל) אני נזעקת בבהלת מה למקרא דברייך (שיש בהם יותר מאשר צליל של איום) ומרגישה מחויבת להגיב לך. אבל אני לא חושבת שיש פה מקום "לעשות את זה קל". תראי, הבנות כתבו לך בצורה מאד יפה וברורה לגבי השלכות איומייך על ילדייך. אני מסכימה איתן.
אבל אני סבורה, בכנות רבה, שכשם שלא ניתן להכריח אדם לשתות או לאכול, אין מקום להכריח אותו לשתף פעולה עם טיפול. וכל טיפול שיגיע כתוצאה מהכרח - לא יראה תוצאות טובות, והפרוגנוזה תהיה גרועה.
וזה מה שאני מתכוונת כשאני אומרת שיש לי הרגשה שאת מוותרת לעצמך. כי ניתנו לך קביים. יכולת לקחת אותן ולהתחיל ללכת. "קביים" = התרופות (ואני מאמינה שגם אם סוג 1, 2, 3 או 4 לא מתאימים - הרי שניתן תמיד למצוא את הסוג המתאים ושיביא לתוצאות המקוות.)
במקביל, ניתנה לך הפיזיוטרפיה, כדי שתמשיכי להתאמן ולאט תוכלי להיפרד מהקביים. ה"פיזיוטרפיה" = טיפול נפשי.
ניתנו לך כלים. והם כלים טובים, משמעותיים וסייעו, מסייעים ויסייעו למאות אלפים במצבך, ואף במצב גרוע יותר.
אז... בהחלט ייתכן שמצבך גרוע מאד מאד , ואני מצטערת לדעת על כך מעומק ליבי, ומשתתפת שיתוף אמיתי בכאבך העצום, שאני מאמינה שפוגע באופן קשה מאד בכל נים ונים מנימי נפשך הדאובה.
אבל הכלים ניתנו, ניתנים וימשיכו להינתן ברצון ובאהבה - אם רק תהיי מוכנה לקבלם, ואם רק תהיי מוכנה ללמוד, צעד אחרי צעד - להשתמש בהם.
עכשיו זה כבר שלך. וכפי שכתבתי בתחילת דבריי - בגדול, את היא זו שלוקחת החלטות בקשר לחייך.
ההחלטה להפסיק את הסבל - היא שלך. הדרך בה תעשי זאת - היא שלך.
אבל עניין ההשלכות על הילדים - הוא כבר לא רק שלך.
אני מקווה שאת מדברת עם העו"ס בכנות, ומעבירה לה את רצינות כוונותייך. ואני מקווה שהעו"ס תעשה את מה שעליה לעשות.
אני ממש מקווה שתתאוששי ותתחילי בתהליך הסתגלות למלחמה על החיים.
תמיד פה בשבילך,

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

מחבקת המון

כל כך כאב וכואב לי לקרוא את הדברים שלך...
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
[/center]

אני לא יודעת מה להגיד

קבלי המון המון

עדי מה איתך יקירתי?
אני מקווה שאת אחרי שיחה עם העו"ס והחלטתם על צעדים מסויימים
אם תצטרכי כיוון תדברי איתי

שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

גל, מאי, טל, שי ומתן
שה' ישמור עליכם מכל משמר

בוקר אור יפה שלי, איך את מרגישה?
שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

גל, מאי, טל, שי ומתן
שה' ישמור עליכם מכל משמר