גיל שנתיים (וחצי) מתי זה עובר ? - הריון ולידה

הדשא של השכנים ירוק יותר
*************************

שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

תודה איפי

אל תסבירי לו שהוא צועק תסבירי לו שהוא רגוע בשיטה אחרת שבשיטה של חיזוקים

איזה יופי שאתה שותה מהכוס הזה
איזה יופי שלא הקמת את אבא מהכיסא
בגישה ההפוכה

אם הוא בחר את הכוס הכחולה אז לא לוותר יבכה תגידי לו שהוא יכול לבכות וזה לא יעזור כי זה הכוס שלו והוא צריך לשתות מהכוס שלו ולא מכוס השניה

אותו דבר למוצץ תגידי לו כמו שבגן לכל אחד יש את המוצץ שלו גם בבית אתה תיקח רק את המוצץ שלך ולא את המוצץ של יאיר

השיטה שעובדת זה עקביות אם תוותרי לו זה רק יגבר ברגע שהוא יראה שלא מוותרים לו הוא ילמד
אז היום הראשון יהיה קשה היום השני יהיה יותר קל
*************************

שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

נורמלי לחלוטין!
ואני זוכרת את זה היטב מאלעאי- זו היתה תקופה קשה מנשוא!
אבל אני מבטיחה לך שזה עובר..לא זוכרת להגיד לך מתי..אבל זה בטוח עובר!
כי אלעאי כבן בן 4.5 והוא קסם של ילד

עובר? חחחחחחחחח זה אף פעם לא עובר

כל גיל והשיגעון שלו

אצלי עכשיו זה עם בגדים. לא רוצה את זה, רוצה שמלה, לא רוצה שמלה, רוצה חולצה
מייל:ortal_halag@walla.co.il
מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il

מתוקנת בגיל 16 זה הופך להיות הכי גרוע
*************************

שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

חחחחחחח אל תדאגי מאמי , זה בסדר גמור...קורה לכולם בצורה כזו או אחרת בכל מיני גילאים
האמת הרבה תלוי מהגישה שלכם (את ובן זוגך) לעיניין....אם את מתייחסת לזה או לא...
לדוגמא- עיניין הלבוש שיפעת אמרה...אצלי- אין דבר כזה, - מצידי- תלכו ערומים רוצים ללכת בפיג'מה- בבקשה, אין שום בעיה, בבוקר פתח ארון- תוציא את מה שאתה רוצה וזהו..אני לא מתעסקת בזה בכלל... מה שכן...אני שמה מראש על המדפים שהוא יכול להגיע רק בגדים שהוא יכול ללבוש לגן מצידי שיבחר מה שבא לו משם...כנ"ל נעלים

לגבי רוצה-לא רוצה...כאן קצת יותר מסובך...אתם צריכים כמה פעמים להיות "קשים"...לדוגמא :
- קח תפוח !
- לא רוצה
- לא צריך ... ולהעלים את התפוח...
- רוצה תפוח !!!
- סליחה מותק..אין... אמרת שאתה לא רוצה, אז אכלתי אותו
(סתם חשבתי על התפוח, אבל הפטנט זהו לגבי הכל)

אחרי פעמים - שלוש, יחשוב פעמים

תודה על העצות ...

גם ליונתן יש כל מיני שטויות (והוא כבר בן 3 וזה לא נראה כאילו זה הולך להעלם).
אנחנו מתעקשים על מה שחשוב לנו ולא מתעקשים על מה שלא חשוב לנו (רוצה ללבוש את החולצה הצהובה עם המכנסיים הסגולים - שיבושם לו, לא רוצה להתלבש בכלל - נלביש אותו בכל אופן)

יעל, אמא של יונתן

אני חושבת שבגיל 6-7 ישנה רגיעה ואז אומרים שוב עלייה..ואז בגיל 12-13 בנים נרגעים ובנות מתחילות עם הסרטים

זה יעבור עוד מעט .תיהיו עקביים ותציבו גבולות ברורים אז הוא ידע למה לצפות בכל מצב שהוא יוצר.
כך לא יהיו מצבים קשים מדי גם בגיל ההתבגרות (12-13) .
[url=http://www.glitterfly.com]

אוי מותק

איך הוא מבחינה שפתית?
אני יכולה להעיד שאצלנו זה השתפר מאוד מאוד בזכות הדיבור שהשתפר

גם ליאבי כזה לפעמיים פעם פעמיים בוכה צועק מנסה להסביר ואם הוא לא מקשיב אני פשוט מתעלמת ממנו עד שהוא בא אלי בלי בכי והצגות ואז אני מסבירה לו ,מנסה לא להתעקש בדברים שלא חשובים ובדברים החשובים לא מוותרת לו
בהצלחה

טוב יש לנו פה שילוב של גיל שנתיים הנהדר, כשפתאום הם קולטים את העצמאות שלהם עם שינוי בסדר היום - חופש / חזרה לגן / חופשות החג...... זה ממש מחרפן אותם! אני באותו מצב!!!
איך מתמודדים?
קודם כל לגבי ה: "דיי!!!!" ועוד כל מני אמירות - הם לומדים מאיתנו! כמה פעמים אנחנו אומרים להם די? שלי התחילה להגיד "אסור" או "לא מרשה" על דברים שהיא לא רוצה..
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
[/center]

לגבי ה"אני לא רוצה שתשירי" - גם מוריה פעם הייתה אומרת לי או לבעלי שהיא לא רוצה שנשיר
http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
[/center]

חחח
טוב לדעת שאני לא לבד

אני מבטיחה לך שגם ילדים שאין להם עיכוב- זה עדיין מהווה גורם עיקרי לקריזות שלהם. זה גיל מאוד קשה, הם רוצים לגלות עצמאות אבל מבינים שהם זקוקים לעזרה- יש להם פיצול אישיות וזה ממש לגיטימי