מה עושים נגד פחדים? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בוא נגיד שגל לא ממש "אמיצה"

19 תגובות
עמוד 1
  • אני מאוד משתדלת לא ללחוץ על שקד כשהוא פוחד ממשהו.
    אם זה משהו שמכניס אותו לסטרס ממש גדול, אני אפילו מונעת את ההיתקלות עם הדבר שמפחיד אותו.
    אחרי תקופה אני מנסה שוב את הפחד המסויים שלו, בודקת אם הוא פוחד.
    לדוגמה: אם גל פוחדת מהכלב, תשתדלו תמיד לעקוף אותו מרחוק. תמיד תני לה את הביטחון שאת שומרת עליה. את תגידי לה משפטים כגון "הכלב לא מפחיד... הוא חמוד... אין מה לפחד..." מבחינתה הוא לא חמוד

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • גם הבת שלי פחדנית ממש. זה בטח קשור אלי איכשהו
  • הי מילנה

  • הי מיכל,

    אנחנו דווקא לא פחדנים בכלל בכל מה שקשור לבעלי חיים, העניין הוא שאני אלרגית לפרווה של החתול והכלב, אחרת מזמן כבר הייתי מאמצת... אבל בשבילה אני כן מלטפת את הכלב של חמותי למשל (ומייד הולכת ושוטפת ידיים

  • את נסית לתת לה זמן "חופש" מהחיות? אם כן, וזה לא עזר, אולי כדאי להתייעץ עם שרון שמש.
    תשתדלי לא להשוות אותה לאחותה הקטנה, זה רק מוריד לה את הביטחון ומתסכל אותה

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • לא הבנתי למה את מתכוונת "זמן חופש"? שלא תראה את הכלב למשל?
    אם כן, אז לא יוצא לנו לבוא הרבה אליהם, בגלל הסיבה שאני אלרגית, לכן אני מעדיפה שהם יבואו אלינו...
    אני דווקא עושה לה את ההשוואה על מנת לדרבן אותה, להראות לה שהשד לא כזה נורא... לא חשבתי על כיוון של תסכול

  • אני אספר לך בסוד קטן

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • אני מבינה לגמרי למה את מתכוונת

  • טבעי לחלוטין.... מכירה מבוגרים שלא מתקרבים גם לכלבים בגודל של עכבר....
    להיות במים עמוקים (גם עם מצופים) זה באמת מפחיד! כל עוד היא לא יודעת לשחות... ברגע שתדע - יעבור לה, גם מוריה לא עוזבת אותי במים עמוקים.
    תניחי לה.... לא להתעקש.... רק תני לה את הביטחון שאת איתה ושומרת עליה
    http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
    [/center]
  • לדעתי תעזבי, כל בן אדם מפחד ממשהו.
    עם הזמן יכול להיות שהפחדים האלה יעברו, אבל יהיו אחרים

    [[[

  • נטלי - איזה קטע איתך עם הצונאמי

  • אורלי, הפחד שלך מובן

    [[[

  • גם אביגיל אצלי פחדנית לא קטנה.
    למרות שלנו יש בית מלא חיות (כלבה, חתולה ותוכי). ואנחנו אף פעם לא פחדנו מחיות. או בכלל, אני לא פחדנית, בעלי ברור שלא.
    ומיכל לעומתה, לא יודעת פחד מהו. מחיות גדולות היא כן "נזהרת", אבל דברים "מסוכנים" כמו למשל מים עמוקים או רעשים מוזרים לא מפחידים אותה כלל. רק מעניינים.
    ואביגיל מפחדת מכל פיפס.

    אני משתדלת לא לדחוף אותה להתמודד עם הדבר המפחיד.
    ולא ליצור בכוונה תנאים מפחידים.

    רק להיות איתה, להסביר לה מה זה ולמה היא מפחדת. משתדלת להמנע ממשפטים כמו "אין לך מה לפחד", "זה בכלל לא מפחיד". כי זה כן. אותה זה כן. אני רק מחבקת, נותנת לה לשאוב את הבטחון ממני. וגם דוגמא אישית זה חשוב. הרבה פעמים היא מבקשת ממני ללטף את הסוס. זה מבחינתה כאילו היא ליטפה.

    ואני ממש נמנעת מלהשוות אותה לאחותה הקטנה. לדעתי זה רק מדכא.
    זה לא קשור לפחדים. בכל דבר. אני לא משווה בינהן לא לכיוון אביגיל ולא לכיוון מיכל.
    כל אחת היא אדם בפני עצמו, לכל אחד יש צדדים לפה ולשם.
    לדעתי אם מתחילים להשוות ולהגיד הנה, תראי מיכל לא מפחדת/ אביגיל כבר סיימה את האוכל/ מיכל הצליחה... זה רק גורם לאנטי.
    יש הבדל בין מה שהיא רואה ילדים אחרים עושים ורוצה גם למה ששמים אותה בפני עובדה שאחותה יותר מוצלחת ממנה (אפילו במשהו קטן וחד פעמי). זה רק גורם לחוסר בטחון עצמי, לדעתי. אם היא במילא פחות טובה מאחותה (לדעתה, בעיני ההורים, הרי זה מה שחשוב), אז לא שווה אפילו לנסות...

    ובקשר לפחד - אני כבר השלמתי עם זה שכנראה היא תיהיה פחדנית בבגרותה. אין מה לעשות. יש אנשים שיותר מפחדים ויש פחות. זה עניין של אופי.
    רק משתדלת לתת לה את הכלים להתמודד עם הפחד.
    לפחות הפחד גורם לה יותר להזהר במעשיה.

    ___________________________________________________________________
    סקרים תמורת כסף

  • שולי,

    תודה רבה על מה שכתבת. אקח זאת בחשבון

  • בדיוק מצאתי כתבה בנושא:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3962409,00.html

    ___________________________________________________________________
    סקרים תמורת כסף

  • אני חושבת שכדי להתגבר על פחד יש ל'התעמת' איתו, כמובן בצורה עדינה והדרגתית.

    למשל אצלנו אמילי פוחדת מרעשים חזקים ופתאומיים- למשל רעש של שואב אבק, לכן אני בכוונה מדליקה כשהיא נמצאת, אני מכינה אותה מראש והיה שיפור ענקי
  • שולי- אחלה כתבה

    ישקף אלוקים ממעון קודשו
    ויך כל שונאי עמו כהרף עין
    הנה ה' קם וניצב על אנך
    ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • נוגה - אני מסכימה איתך בנוגע למה שכתבת, אבל - כשזה נוגע לפחדים ללא הצדקה. אין סיבה שתפחד מרעש של שואב אבק או מיקסר (אגב - גם שלי מפחדת עד היום מרעשים חזקים. אם אני מפעילה משהו אני פשוט אומרת לה: אני מפעילה, אם את רוצה - תלכי לחדר השני. בד"כ היא הולכת אבל חוזרת כי רואה שהרעש לא נוראי כ"כ...) ואין סיבה שתפחד מעץ.
    לילדה שלא יודעת לשחות - יש סיבה טובה לפחד במים עמוקים, ולכל אחד יש סיבה לפחד מכלב שלא מכירים. בעניין הזה אני חושבת שהכי טוב לתת לילד לפתח לעצמו את הביטחון מול הדברים האלו. אני אישית לא רגועה להשאיר את הבת שלי במים עמוקים מבלי שאחזיק אותה גם עם מצופים, בייחוד בים שיש בו זרמים וכד'. וכלבים - עדיפה שלא תתקרב לכלבים. אני אישית לא מפחדת מחיות בכלל וגם הבת שלי, אבל אם היא תגיד לי שהיא מפחדת מכלב מסויים - אני אכבד את זה ולא אכריח אותה להתקרב אליו, איזה מסר אני מעבירה לה בזה? שכל הכלבים ידידותיים ונחמדים? ואם היא בכלל לא אוהבת כלבים? זכותה...
    בקיצור - מקווה שהבהרתי את העניין. לא חייבים לראות את הפחד כמשהו שלילי. הפחד שומר אותנו מסכנות וטוב שהוא קיים. אם הוא ללא הצדקה כלל - צריך לעמת את הילד עם הדבר, ואם יש סיבה - לתת לו להכיר את הדבר בקצב שלו שיפתח את מנגנוני ההגנה מהדבר לבד.
    http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
    [/center]
  • אחלה כתבה, תודה

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה