חייבת לפרוק קצת... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • קודם כל אני אתחיל ואומר שהילדה שלי היא החיים שלי הכל בשבילי!!!!
    אבל הכללללללללללללללללללללללללללל
    עד כדי כך שקשה לי עם המחשבה שלי על להביא לה עוד אח או אחות כי אני יודעת שאני כבר לא אוכל להשקיע בה כמו היום

17 תגובות
עמוד 1
  • קודם כל

  • מוכר לי מאוד לצערי מגיל שנתיים שעברתי עם אלעאי!
    זו היתה אחת התקופות הקשות בחיי!
    הייתי ממוטטת נפשית ופיזית ממנו שכבר איבדתי חשק לצאת איתו אפילו לגן שעשועים.
    אני זוכרת שיום אחד הלכנו להופעה של רינת גבאי והוא החליט שהוא רוצה את רינת בסוף ההצגה.
    כל כך פחדתי מהתגובה הנוראית שלו של בכי וצרחות ליד אנשים שחיכיתי בסבלנות עד שכל האודיטוריות יתפנה וניגשתי להפקה וביקשתי
  • הי!

    כשאצלנו היא רצתה רק אותי (גיל שנתייים כמובן) אז החלטנו שאין כזה מין דבר ורק בעלי ניגש אליה למרות שהיא צרחה, אחרי כמה ימים היא הבינה שאם היא רוצה גם אותי היא צריכה להרגע ולהסכים שלא תמיד אני יכולה לרוץ....

    ונקודה למחשבה, כשזה יעבור (כל התקופה הקשה הזו) את תהני פי 10 מכל ערב רגוע כי את כבר יודעת שיכול להיות אחרת
  • וואו וואו וואו ...
    אני הייתי שוקלת לרדת לבד מהאוטובוס
  • "אמא ויותר"

    אהבתי את המשפט האחרון שלך
  • אוי, מוכר כ"כ!!
    במיוחד הקטע של הפאדיחות..
    מצד אחת את אומרת לעצמך- יאלה, שיקפוץ העולם... לא אכפת לי שכולם מסתכלים..
    מצד שני את מרגישה את כל המבטים בגב שלך.. וחושבת מה כבר עובר להם בראש.
    קבלי

    אתר חדש של סקרים מתוגמלים-
    http://www.midgam.com?ref=93043
  • גם אני לא מחדשת,אבל גבולות גבולות גבולות.
    היא עכשיו בודקת עד כמה אפשר להגיע עם כל דבר,היא גילתה שיש לה רצונות וכח השפעה,והיא מנצלת את זה,לא מתוך "ניצול",אלא ללמידה על העוצמה שיש בה,על איך להשיג מה שהיא רוצה,ומתי אבא ואמא רציניים....
    אני חושבת שמעבר ללהיות עיקביים,כמה שזה קשה,יותר חשוב מה את משדרת לה מתחת לזה,אם את מתייחסת למשל לחנות של ה-2 שקל,כ"פיצוי" על זה שלא הייתן בקניון,מה שעובר זה שהקניון זה משהו שאת חייבת לה,וזה לא...בגלל זה לא משנה מה תתני או תקני במקום,היא תשכב על הרצפה ותצרח.
    גם בלילה,היא צריכה להבין שלפעמים אבא הוא זה שמטפל בה,לילה אחד שניים שלושה היא תצרח,אבל היא תבין שגם אבא פה,ושאמא צריכה גם לנוח,אפשר ממש להגיד לה לפני השינה,שהלילה אבא יבוא אליה ולא אמא כי אמא הולכת לישון.
    (וגם הייתי בודקת אם משהו לא מפריע לה,9 פעמים זה המון...אולי אפילו להוסיף שמיכה או משהו כזה)
    עכשיו.....ברור שכשזה לא הילד שלך יותר קל לדבר,לי יש את הבת שלוש וחצי שלי שהתחילה את מרד גיל התבגרות עכשיו ובת שנה וחצי שנדמה לה שהיא בת שנתיים לפחות...שיהיה בהצלחה,הרבה הרבה סבלנות,וצצליצה בחום על הספר איך לדבר כדי שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו.
  • אני מסכימה עםהבנות ..

    אבל אני חייבת להגיד לך שימי ז@#$% על אנשים כל מי שיש לו ילדים
    היה בסיטואציה הזאת ..

    אז שיקפצו לך כולם גם באוטובוס וגם בכל מקום אחר .

    ביום שבת הייתי עם בן בים והוא נישכב על החולות כי הוא לא רצה לבוא הביתה ואכל קצת חול כמובן שאני צופה מרחוק ונותנת לו להשתולל ומישהו אומר לי מה הוא אוכל חולות אז אמרתי לו לא נורא קצת סידן לא יזיק בקיצור שימי פססס
    <a href="http://lilypie.com/"><img src="http://lbdf.lilypie.com/A4ZJp3.png" width="400" height="80" border="0" alt="Lilypie" /></a>
  • גם לי זה קורה והוא בן שלוש.
    קודם כל תחשבי אם יש משהו שאולי מתסכל אותה במיוחד לאחרונה, כי אצלי התחלת הגן החדש הייתה מאוד קשה לו ובגן הוא התנהג יפה אבל הוציא הכל בבית, ובחופש סוכות הכלח נרגע.
    דבר שני אני למדתי שזה מוקצן יותר אם הוא עייף או רעב, אז לפעמים אני מציעה לו אוכל וזה נרגע,
    וכשחוזרים מהגן והוא מתחרפן ועושה לי קונצים שהוא לא רוצה ללכת אז לפעמים אני מנסה להתעלם וזה עובר כי הוא רואה שלא אכפת לי ואם זה ממשיך אני פשוט מחזיקה לו את היד והולכת ואחרי חמש-עשר דקות זה לרוב עובר.
    ]
  • לא יודעת אם זה מנחם: כולנו היינו שם / נמצאים שם / נהיה שם
    http://www.youtube.com/watch?v=ym27UQX5Pxc&feature=related
    [/center]
  • צרת רבים
  • גם לי זה קורה עם טל בקטע של המקלחות אבל אני לא מוותרת לו
    ומציבה לו גבולות גם בקטע של קניות, הם יודעים שאיתי אין חוכמות
    את בעלי הוא מסובב על האצבע
    שיהיו ימים טובים ושפע של בשורות טובות!

    גל, מאי, טל, שי ומתן
    שה' ישמור עליכם מכל משמר
  • גם אני פתחתי כמה שירשורים על הנושא
    אצלנו זה בולט (ביחוד שיש עיכוב שפתי )
    לנשום עמוק יהיו עוד הרבה ימים לא קלים
    אני משתדלת לשמור על הומור וצריך הרבה להסיח את דעתם
    שולחת לך
  • מוכררררר..... בעיקר הקטע שרק אמא
    רבאק אמצע הלילה פעם אחת תן לאבא שלך לבוא אלייך

  • סיווני, כל כך מוכר
    גם אנחנו באותה סירה
    אני לא יודעת מה לגבי גיל שנתיים האיום אבל.. אושר בן 3 + ועוד לא עבר לו
  • סיווני, כל כך מוכר
    גם אנחנו באותה סירה
    אני לא יודעת מה לגבי גיל שנתיים האיום אבל.. אושר בן 3 + ועוד לא עבר לו
  • הי סיון
    מעתיקה לך שני שירשורים בנושא מפורום תמיכה:

    http://www.yoledet.co.il/forum/topic.asp?TOPIC_ID=198897

    http://www.yoledet.co.il/forum/topic.asp?TOPIC_ID=198915
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה