יש לי בת, שקוראים לה לירון,בת שש, והיא לא מזמן התחילה את כיתהה א'. לפעמים נורא קשה לי לפעמים להקשיב לה. אז היא מספרת את זה לאחותה הקטנה סופי בת השלוש ושקד בת השנתיים, אבל זה לא עוזר. המסכנה שלי מדברת איתן ואני אפילו לא שמה לב. אז אתמול דיברתי איתה ואמרתי לה שתספר לי מה שבא לה. והיא אמרה לי שבבית ספר אין לה חברות. אז אמרתי לה שתתחבר לילדה. והיא ניסתה, אבל הן רק דחו אותה. אני לא מבינה למה. ואז פעם עברתי ליד הבית ספר שלה וראיתי שהיא מדברת עם ילדות, ואז מישהי דוחפת אותה. רציתי לצרוח (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) ולהרביץ לילדה שהרביצה לה, אבל לא.... רק עשיתי פרצוף מבוהל. ולירון ראתה אותי.... מאז היא התחילה לקפץ במדרגות ולפני לא הרבה זמן הסתכלתי עליה... הידיים שלה פצעים, והרגליים דם! אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הנסיכה שלי....

------------
ממני, ליאן, אימא גאה לשלוש!