בנות אני כבר מיואשת, אין לי כוחות יותר, אני עייפה, כבדה, עצבנית, חסרת סבלנות, הפסקתי לעבוד (מי שמכירה אותי יודעת שהעבודה היא בהחלט חלק חשוב בחיים שלי) , אני משועממת, מרגישה שהסוף לא מגיע למרות שאני יודעת שהוא לא יכול להחזיק שם יותר מידי...
אני שבוע 38 עם צירים מחודש 7 אבל לא צירים אמיתיים אלא סתם חארטה.
אני כל כך רוצה כבר ללדת, כבר הכל מוכן, הילדה שלי מחכה לזה בקוצר רוח למרות שאני בטוחה שאחר כך תתפלל לרגע שאני אחזיר אותו בחזרה ולו ליום.
אני סקרנית, זו תקופה קשה. אני נורא רציתי ללדת בחנוכה אך נראה לי שהוא ממש לא ממהר לצאת.
הוא כבר שוקל כמעט 3.000 שהגדולה שלי נולדה במשקל הזה בשבוע 40.
אני לא מפחדת מהלידה, לא חוששת מה שיהיה יהיה טוב!
אז בבקשה עובר קטן אם אתה שומע אותי תעשה לאמא נס חנוכה ובבקשה תצא החוצה בריא ושלם כי אמא ואבא מחכים לך
