הספירה לאחור.. התחילה - הריון ולידה

אכן פופה צודקת.

וליתר ביטחון... תשאירי מראש חליפות מוכנות...
טיטולים ומגבונים - בטווח העיין שלו.
בקיצור... כל מה שאת יודעת שאין לו מושג איפה את מסדרת.

אחרי שתחזרי מהבית חולים... שתפי את אוראל...
תשאירי לידך את הטיטולים והמגבונים וגם המשחה לטוסיק... ותבקשי ממנה שתעביר לך... ככה היא "תעזור" לך

כ\בשבוע השני ברך... כשא הבייבי החדש תתרגל לאמבטייה... את יכולה לאוראל תעמוד לידך על כיסא... וכאשר את מסבנת את התינוקת... שהיא תשטוף את המיים עם כוס חד פעמית.
זה מאוד עזר לי עם אלירן.

את זוכרת שהיית בהריון הא\ראשון בשבוע 16 ונפגשנו בעזריאלי

מתחלקים בהתחלה התינוק לא דורש הרבה אוכל וישן אז שהוא ישן יש הרבה זמן לגדול
נעזרים בסביבה בבעל אמא אחות
הרבה פעמים שאני מניקה את דור אני נותנת לשחר מלא נשיקות וחיבוקים את תסדרי עם זה את תלמדי להחזיק וגם לחבק ולשחק ולקחת אותה לשירותים ביחד
פשוט זה דברים שלומדים עם הזמן
שומרני אל מיצר רע
הגן עלי מכל צרה
שמור אהוביי ובני עמי,
ושמור עלי גם מעצמי

חחח כן אני זוכרת בדיוק חשבתי על זה גם
זה היה לפני 3 שנים בערך!

לא משנה איזה תדרוך תעשי לבעלך .. עדיין זה לא יהיה מספיק .
כשיאיר היה בן 5 חודשים היינו בבי"ח שבוע עם וירוס הרוטה . בעלי נשאר עם נדב בבית .
כשראיתי אותו בין לבין כל פעם נחרדתי מחדש .
הפרצוף כולו מרוח בשאריות אוכל, החיתול הגיע עד הברך ו"החליפה" שהוא לבש (לדברי בעלי - חליפה ) היתה בכלל פיג'מה

מאמי קודם כל שתהיה לך לידה קלה ומהירה
לגביי אוראל ובעלך..אל תחששי
הם ישרדו גם בלעדייך
מקסימום הוא ילביש לה את החולצה הפוך כמו שבעלי עושה:) והקוקו יצא טיפונת עקום
אבל יהיה בסדר...בהצלחה מאמי

קודם כל, שיעבור בקלות