פיתוש :) - הריון ולידה

שלומי בסדר..
עם שילה- צעד קדימה, שני צעדים אחורה..
אולי ככה זה אמור להיות בחינוך, אבל זה מתיש!!
הוא פשט קם עצבני בבוקר.. זה כבר לא משהו שיש לי שליטה עליו..
הוא קם ומתחיל להניע אותנו, "אני לא רוצה ככה" לא רציתי שתפתחי את החלון"
"אני לא רוצה אותך, אני מדבר רק עם אבא"!

והקטע החדש- "אני רוצה להתחיל הכל מהתחלה.." יענו- בשעה רבע לשמונה הוא רוצה לחזור למיטה, שנעיר אותו ונתחיל את הבוקר מההתחלה.. כשהיינו אמורים לצאת ב-עשרים לשמונה כבר מהבית..

נשמע לא פשוט קבלי

תודה יקירה..

עמית'וש

אני מקווה שבאמת תצליחו למצוא את הגורם לכך ששילה נוהג כפי שהוא נוהג לעיתים
אני יודעת שאת עושה את המקסימום ומחפשת את הדרך הנכונה...

בהצלחה

נשמע ממש קשה! כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת

אתן אמהות מדהימות
לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

תודה מותק..
הגננת שלו מאוד מוערכת..
אבל היא עוד שניה יוצאת לחופשת לידה. וגם עכשיו היא מחסירה מלא מהגן..
ככה שאני לא יודעת כמה שילה הספיק להקשר אליה במהלך הזמן שעבר עד עכשיו..

אני אדבר איתה בקרוב.. הבעיה היא שאני בקושי פוגשת אותה כי הוא נשאר בצהרון אז זה מישהי אחרת כשאני באה לקחת אותו.. אני אדבר איתה בטלפון..

רק שאני לא יודעת מאיפה להתחיל להגדיר את הבעיה.. ועל מה לשים דגש.

אם היא מוערכת בעיניו אני חושבת שכדאי לך מאוד לדבר איתה.
אפילו שהיא יוצאת לחופשת לידה, היא יכולה אולי לעשות משהו בתקופה קצרה.
אחרי שאנחנו שוחחנו עם הגננת, ההשפעה התחילה לפעול כבר באותו היום, לא כדאי לך לחכות, תנצלי את הימים האלה שהיא עוד נמצאת

א. ברור שאקרא
ב. ברור שלא אצחק
ג. הקושי שלו, שלך מולו, של המראה שהוא מציב לך עצמך - לא יכול להיות קל
ד. הזמנתי עדיין פתוחה
ה. ממליצה בחום על אבחון אבל לא בתחום הריפוי בעיסוק אלא יותר תחושתי-ריגשי
ואם יש אפשרות לחוג אומנויות לחימה - זה יכול להיות לו מצוין

תודה ענברו'ש..
את בהחלט מקסימה!!
ו-אדוו'ש- תודה על ההתענינות כל כמה זמן..
זה בכלל לא מובן מאליו!

הלוואי שבפעם הבאה אני אוכל לענות לך אחרת,
בשמחה יותר..

אוהבת אותך

כאב לי נורא לקרוא את הקושי והכאב שלך

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אתן פשוט אמהות מדהימות ונותנות אשראה,

תודה רבה

אני מניחה שאתן כותבות שאני אמא מדהימה כדי לעודד..
תודה רבה!!
אבל כרגע אני לא ממש מרגישה האמא הכי מדהימה.
אולי אדווש כן..

אבל אני מרגישה קצת יותר חסרת יכולת התמודדות, ואולי אפילו טיפה מזניחה את הצד הרגשי של הבן היקר שלי..
אולי אפילו דורשת ממנו התנהגויות שהוא לא מצליח לדרוש מעצמו.

אבל הפנמה והכרה בבעיה זו תחילת הדרך..
הלוואי שיהיו לנו כוחות לעזור לו לסלול דרך משלו, מיוחדת, מתאימה לו..

ממש לא נכון מה שאת כותבת!
ואני מבינה שאת מרגישה היא מגעיל בעולם אבל תסלחי לי מאוד את ממש אמא טובה! מבחינתי את אמא נפלאה! ואני ממש לא כותבת את זה כדי לנחם! אני כותבת את זה כי כך אני מרגישה!

ועצם זה שאת מנהלת שיחות עם שילו- אני לא חושבת שאת מזניחה אותו ריגשית!
ואם את חושבת שאת מזניחה אותו ריגשית- בואי ננסה לטפל בזה, אני בטוחה שאני ואחרות בהחלט יכולות לעזור לך!

זו תקופה קשה! קשה! קשה! קשה! ומי כמוני מבינה אותך! אני מאמינה שסיימנו את התקופה הזו רק כי התחלנו אותה לפניכם (אלעאי קצת יותר גדול משילו).

אני באמת רוצה לעזור לך, אז תתחילי לשפוך בבקשה!

מצטערת על ההדחפות , את מתארת מצב בדיוק זהה לשל האחיינים של בעלי.
גיסתי קנתה את הספר

"איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו"

של אדל פייבר ואלין מייזליש

היא אומרת שאימצה משם המון דברים שעזרו לה מאוד.

נשמע ספר מומלץ בכל בית.
ואת בכלל לא נדחפת.

תודה על העזרה

אני ממש לא כתבתי את זה כדיי לנחם אלה כי לפני מה שאת כותבת ואני מכירה את המצב הזה לא אצלי אבל אצל חברה קרובה ואני באמת חושבת שלפי כל הנסיונות שלך
וכל הדברים שאת אכן מנסה ולא מתאיישת עושה אותך אמא מדהימה
ואת אמא מדהימה

עמיתוש את האמא הכי טובה לילדים נכון שעכשיו קשה ויש קשיים עם שילו אבל זה לא דבר שלא ניתן לטפל בו ואני יודעת שאת מנסה ומשתדלת מאוד אולי איזשהו חוג באמת באומנויות לחימה יכול קצת לשפר ולגרום לו בחוג להוציא אגרסיות
אין עליך את פשוט מדהימה ומה שאת עוברת עם שילו זה לא מובן מאליו

כל אמא נורמלית תחשוב שהיא לא מספיק טובה לילדים שלה

ישקף אלוקים ממעון קודשו
ויך כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל, אבל לא יין
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

פיתוש-
אתמול מטעם המעון (ויצ"ו המדהים כאן במעלות!!), מנהלת המעון (המדהימה שלנו), הזמינה פסיכולוגית מטעם השירות הפסיכולוגי למעון.
היא נתנה לנו הרצאה, ההורים על קשיי ההתמודדות עם הילדים וכמה חשוב לדבוק בגישה אחת ולא לערבב גישות (כמובן שיש מקרים חריגים).

אז היא הציגה בפנינו שתי גישות: גישת הנבוט וגישת הסמרטוט.
כמובן שגישת הנבוט היא פחות מתפשרת עם הילדים, עקרונות זה עקרונות! ערכים זה ערכים וחוקים זה חוקים.
ויש את שיטת הסמרטוט- שהאמא אומרת אמן לכל דבר, וזה בטח גם הפתרון בקל יותר להתמודדות בחיי היומיום.

אנחנו אימהות, זו העבודה הכי קשה שיש.
ונכון שהכי נוח לנקוט בשיטת הסמרטוט, להרים ידיים ולוותר, אבל כך תהיה דרכם של הילדים שלנו כל כך לא טובה, כל כך לא נכונה!!
ואתמול, באמת ההרצאה המדהימה הזו, מנהלת המעון הפסיקה את הכל והקריאה לנו קטע שפשוט הפיל אותנו מהרגליים (היא מדהימה כבר אמרתי? אה, והיא קיבלה מנהלת מצטיינת לפני כמה חודשים- אישה נדירה