היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
יש לי בת ארבע כמעט שכל יום מגיעה הביתה, טסה לחדר השינה שלה אוספת מוצציה וחוזרת לסלון, בכל נסיעה לוקחים שני מוצצים לה ושלושה לאחותה הקטנה, בכל לילה חייבים להיות לה לפחות ארבעה מוצצים במיטה, רצוי מאוד שיהיו יותר.
ועכשיו באתי מהגן של יובל, נכנסתי לקבוצה של של מעין ואמרתי לצוות שאם שכחתי לשים מוצץ בתיק - אז יש אחד על המדף בגן, שתי הגננות הסתכלו עלי בשוק - אבל היא בכלל לא הולכת לישון עם מוצץ
20 תגובות
עמוד 1
מוכר עניין המוצץ
כל הכבוד על הסבלנות..
זה מדהים עד כמה דברים תלויים בצוות בגן מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
אורלי - כמו שזה בא ממנה בגן, כך זה יבוא ממנה בבית, מתוך הכרות איתה - במקום שלוחצים - היא תילחץ ותיאחז עוד יותר, במקום שמאפשרים - היא תיפתח ותיפרד. בכל אופן - ההחלטה צריכה להיות שלה ורק שלה, כי היא מסוגלת לעשות אותה בזמן הנכון לה.
טוליקה - היא אכן הצליחה
גם לי זה קרה וצטערת להגיד לך שאני ישר הגעתי הבית וזרקתי את כל המוצצים כי העדפתי גמילה ממוצץ בגיל שנתיים מאשר מאוחר יותר והדבר עזר ותוך כמה ימים היא שכחה מימנו בכלל
לאמא שלי יש בבטן גור וכשיגדל נשחק בכדור גם אם יצא מקומט וקירח, אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!
גם אצלי אופירי בגן בלי מוצץ-איך שנכנסים היא נותנת לי אותו + החיתול שהוא חלק בלתי נפרד מהמוצץ
ברור שזה צריך לבוא ממנה
עינבר- בגן שהוא היה בו בשנה שעברה, הוא היה כללללללל היום עם המוצץ בפה, למרות שהוא היה רגיל מהבית לקבל מוצץ רק בשינה מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
גם אצלנו ככה... [.
עינבר- אין לי בעיה שתהיה עם המוצץ אבל הוא עושה המון בעיות כמו ישור שיניים או שלא מבינים אותם אם המוצץ לכן אני החלטתי שאני לא מחכה וגומלת אותה בגיל יותר צעיר שהזיכרון שלה יותר קצר והפרידה יותר מהירה אותו דבר זה עם הגמילה אני מעדיפה לגמול בגיל צעיר מאשר לחכות שהילד יהיה מוכן ולי נראה שהיום ההורים יותר מידי חושבים על הילדים ומוותרים להם בקלות ואז הכל נגרר ומחכים לילד מתי הוא יהיה מוכן יכול להיות שאני מעדיפה תשיטות של פעם
רינת - אצלנו יש לבנות את המוצצים הכי קטנים, של 0-3, לשתיהן, לא החלפנו את גודל המוצץ ע"מ שהפגיעה בשיניים תהיה מינימלית. מבחינת דיבור - זו אכן בעיה אצלנו - אבל לא בגלל המוצץ אלא בגלל שבהריונה היא היתה במצוקה עוברית. אני מעדיפה לחכות למוכנות הילד בכל התחומים, אומנם "החינוך החדש" אבל נראה לי נכון יותר, וזה לא בגלל שמוותרים לילד, אלא כי ילד שלא מוכן רמות התסכול שלו עולות פלאים, הפחד מפני כישלון עולה ובגיל הזה אני מעדיפה לבנות את הביטחון העצמי ולא להיפך (דרך אגב - ילדים שיש להם בעית דיבור תהיה להם בד"כ גם בעיה עם הרגלי הניקיון מאחר ומדובר בשניהם על השרירים הטבעתיים, כשמעין החליטה להיגמל זה היה הזמן המתאים לה מבחינת יכולת השליטה ותודה לאל שלא התעקשנו איתה).
זוהריקה - לחופה היא כבר תיכנס בלי מוצץ
כל הכבוד למעייני אני מאמינה שכל ילד והקצב שלו (למרות שלפעמים אני אומרת הלוואי שדנדוש היתה כמו הבת של אחותי - היא אחותי לא עברה רבע ממה שאני עוברת עם דנדוש) במעון כבר מגיל 7 חודשים היא רוב הזמן בלי מוצץ בבית רק שעייפה וגם בחוץ אני לוקחת לחרום ואם בוכה אני נותנת לה אחרי חצי דקה מחזירה לי שהיא כבר רגועה היא תיגמל בקצב שלה אחרי הכל לדעתי דנדוש עברה מספיק כדי ללחוץ אותה עכשיו אגב במעון היא ישנה גם בלי מוצץ יש לה חיתול טטרה שאיתו ישנה
את המתנות הכי שוות בחיים מעניקים לנו הורינו - את חיינו וילדינו - את חייהם והזכות לגדלם