את כאן?... לא משנה, מקסימום תראי את זה מחר

.
רציתי לתקן את דבריי בקשר לנושא שהעלית פה לפני כשבועיים (נדמה לי).
כתבת בנושא של עריכת אבחונים ובקשר לכך שקופ"ח משתתפת בעלות של אבחון אחד.
ובכן, לאחר בירור שערכתי בנושא, התברר לי שאכן, אבחונים ללקויות למידה תקפים למשך 3 שנים בלבד.
"לקויות למידה" - הכוונה היא: דיסלקציה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה.
אלו הם 3 לקויות הלמידה העיקריים המשפיעים על תפקודי למידה תקינה בבית הספר ובאוניברסיטה. חוץ מהם, קיימות לקויות נוספות, כמו: הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, דיספרקסיה (בגדול: הפרעה ביכולת מוטורית), גמגום ותסמונת האונה הימנית. אבל במילים: "לקויות למידה" מתייחסים בדרך כלל ולרוב - לשלושת ה-'דיס' (לקציה, קלקוליה וגרפיה)
ואליהם מכוונות הקלות הלמידה.
ואליהם מכוונים האבחונים.
אבחון לאחת מלקויות הלמידה וההקלות הניתנות בעקבות האבחון, תקף ל - 3 שנים.
בדרך כלל את האבחון הראשון עושים תוך כדי שנות הלימוד בבית הספר היסודי.
לעתים עושים את האבחון הראשון במעבר בין ביה"ס היסודי לחטיבה, ז"א: בחופש הגדול שבין כיתה ו' לכיתה ז',
ואז האבחון הזה תקף עד סוף י"ב, כאשר לקראת בחינות הבגרות נעשה חלק נוסף וקטן יותר של אבחון רק על מנת לקבל את ההקלות המתבקשות בבחינות הבגרות.
כמדומני, שאלת על עריכת אבחון לשילה, ואני חוזרת על דבריי: לא עושים אבחונים כאלו לפני גיל הכניסה לבית הספר. את האבחון הראשון מקובל לעשות לא לפני כיתה ג' (גם אם רק בתחילת כיתה ג').
שוב - מדובר על אבחונים ללקויות למידה, ולאלו בלבד!
לגבי סוג האבחון: הוא נקרא: "אבחון פסיכו-דידקטי". הוא מורכב משני חלקים: הפסיכולוגי והדידקטי.
החלק הדידקטי בלבד איננו מספיק על מנת לקבל את ההקלות בבית הספר. חייב להיות באבחון החלק הפסיכולוגי-רגשי, שרק הוא, והוא בלבד - מסוגל להעניק הקלות למידה שיהיו מקובלות על המסגרת הלימודית. החלק הדידקטי אומר איזה סוג הקלות צריך, ואם ניתן לבנות תכנית טיפול בבית הספר, ומאיזה סוג.
מקווה שהסברתי
