שאלות חינוך - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • מעניין אותי איך אתן מתנהגות במצבים הבאים:

    * הילד מקלל אתכם, לא מדברת על קללות "מלוכלכות" אלא משהו בסגנון של "אני יהרוג אותך"/ "אני יזרוק אותך בזבל"/ "אני ירביץ לך עם החרב שלי..."
    אתן מתעלמות? צועקות? מענישות? מסבירות?

    * בשעה של התקף בכי ועצבים הילד מתחיל להרביץ לכם.
    אתן עוצרות פיזית? צועקות? מענישות? מרביצות חזרה?

    * אתן מכניסות לחדר לעונש והוא יוצא בכח.

    * אתן בשיא העצבים אחרי שהתיש אתכם בבכי, התפרעות וצעקות שהחרידו את כל הרחוב, ואז הוא בא "להשלים" ולקבל חיבוק

    אני מדברת על מצבים של בכי והיסטריה, שלא ממש עוזרים הסברים.
    לפעמים אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד במצבים כאלה,
    מעניין אותי איך אתן נוהגות

    תודה מראש לכל העונות!

    מיטל
6 תגובות
עמוד 1
  • 1) ישר לחדר!
  • אם זה קללות כמו שכתבת בדוגמא אז אני מתעלמת..או מסבירה תלוי מה הוא אומר..
    לא קורים לנו מקרים של התקף בכי עד כדי שהילד מרביץ לי
    אני כמעט הפסקתי עם העונש בחדר רק לעיתים ממש נדירות ואם הוא יוצא הוא כבר הבין לבד לא לחזור על ההתנהגות..העונש של "לא תשחק במחשב" או "לא תקבל הפתעה" עובד יותר טוב..
    אנחנו לא מגיעים למצבים של בכי והיסטריה יחד עם התפרעות וצעקות..עידן מבטא את עצמו בצורה מושלמת אז תמיד אנחנו מדברים יחד ופותרים את הבעיה
  • ה"קללות" שלה הם- אני יצעק עלייך,אני ירביץ לך,והשיא- אני יפליץ עלייך :)
    אני אומרת לה שהיא לא תעשה אף אחד מהדברים האלה- כי אני אמא שלה וגם כשהיא כועסת היא צריכה לכבד אותי (זה בד"כ לפני ההתפרצות, כשעוד אפשר להשחיל מילה)
    אני אומרת לה שזה מעליב ואני לא מוכנה שהיא תדבר ככה.
    בשלב הבא-
    התקף עצבים: אם היא מרביצה לי אני עוצרת אותה. ממש תופסת לה את היד לפני שהיא מגיעה אלי. ואז או שאני הולכת ממנה או שאני שמה אותה להרגע בכיסא בצד (תלוי בעוצמת ההתקף)
    אם היא הולכת מהכיסא- אני מחזירה אותה.
    כשהיא באה להשלים- קודם כל היא מקבלת חפירה, אני מוודאת שהיא הבינה מה קרה ועל מה כעסתי. אח"כ זה תלוי- אם נרגעתי אז היא מקבלת חיבוק והכל. אם אני עדיין "סוערת" אני אומרת לה שאני תכף יירגע.
    היא גם שואלת אותי- אמא את עבר לך הכעס- ואני מסבירה לה שאני כועסת רק קצת זמן וסולחת, ושתמיד אני אוהבת אותה- גם כשהיא כועסת וגם כשאני כועסת.

    ולסיום- אני מבינה את ההרגשה של ללכת לאיבוד...

    מיכל



  • הי אני פועלת אחד לאחד כמו מיכל שכתבה מעלי...(Mikibh)
    חשוב להבין אם הילד מבין את משמעות הקללות או לא.
    אם הוא מבין- אז ברור שצריך להבהיר חד משמעית ש"בבית שלנו לא מדברים ככה" ולהטיל סנקציה כמו - אין טלוויזה או משהו אחר שהילד אוהב.
    ואם הוא לא מבין את המשמעות או עושה זאת סתם כמשחק או התגרות אז פשוט להתעלם- לא לתת לא להבין שיש משמעות וכוח למילים האלו...
    "..מישהו צחק עלי
    ושלח אותך אלי,
    איך זה הפכת
    על פיו את עולמי.

    לא יודעת את נפשי
    כי ליבי כבר לא חופשי,
    ככה נשביתי
    למה לא להודות..."



  • * הילד מקלל אתכם, לא מדברת על קללות "מלוכלכות" אלא משהו בסגנון של "אני יהרוג אותך"/ "אני יזרוק אותך בזבל"/ "אני ירביץ לך עם החרב שלי..."
    אתן מתעלמות? צועקות? מענישות? מסבירות?-קללה הכי גרועה היתה מילה מפגר לאבא שלו - הסברתי לו שלא משתמשים בכלל במילים כאילו , שאלתי אותו מה הוא היה מרגיש אם היו אומרים לו את זה וכו' , הוא די הביון אבל לפעמים הוא חוזר אחרי שאני אומרת דברים כאילו בכביש

    http://www.holdthatpic.com/
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה