כוחן של המילים.. וסליחה מראש על החפירה. - הריון ולידה

משהו יושב לי כבר הרבה זמן בראש..
בעיקר לאחר השרשור הארוך והפוגע של עדי לא מזמן,
ולאחר עוד כמה דברים כמו ה-התאבדות של הנער לפני שבועיים בעקבות הפייסבוק ועוד..
הפורום הזה מתנהל על מילים, כתב ומחשבות וגם כמה אייקונים שגם להם לא חסרה עוצמה..
המילים שנכתבות פה הן לא מילים דבורות שיוצאות כלפי חוץ.. ואומרים שזו הבעיה של הדור שלנו, שאנחנו מדברים פחות ומקלידים הרבה.
בהקלדה, הרבה יותר קל לכתוב מילים פוגעות בלי לחשוב פעמיים, בהקלדה קל בהרבה יותר לכתוב מילים שבחיים לא היינו אומרים לאנשים פנים מול פנים.
כשמקלידים על המחשב הרבה פחות מרגישים את העצבים שבמילים או את החוצפה/ העוצמה שבמילים..
זאת מכיוון שההוצאה לפועל של המילים היא בחינה בפני עצמה.. גם האנשים הכי תעוזניים לא אומרים את כככל מה שהם חושבים, אבל יהיה להם הרבה יותר קל להקליד/ לכתוב אותן.

אני מוסיפה פה קטע שראיתי באחד האתרים..

דיבור, הוצאת מילים מפינו, הינו הדבר הקל ביותר.
אבל דיבור הוא גם הקל ביותר להשפיע – לטוב ולרע.

בשבחן של המילים: הדיבור הינו מותר האדם מן הבהמה. הדיבור הוא כוח אלוקי: "ויאמר אלוקים יהי אור". מלים יכולות להיות בונות, מפייסות, מחמיאות, מחזקות, מרגיעות, מעודדות ומשמחות.

בגנות המילים: מלים יכולות לבלבל, לבזות, לסכסך ולעורר מהומות.
כך בחינוך, כך ביחסים בין הבריות, כך בזוגיות, כך בפוליטיקה, כך בכל מה שכרוך בדיבור בין בני אדם.

מלחמות יכולות לקום בגלל מילה.

שלום יכול להתפרק בגלל משפט.

פתגם ישן אומר: "מרגע שהחל האדם לדבר, החל לטעות"

מילים יוצאות בקלות רבה מפינו ולא תמיד אנו מייחסים חשיבות לכוחן העצום. ליכולות הבנייה או, חלילה, להרס שלהן. כך בשיחות עם חברים, בעבודה, בזוגיות, בחינוך הילדים.

יצאה המילה ומי ישיבנה?

אפשר לבנות איתן, אפשר ליצור נוכחות חיובית ואפשר גם להיפך.

וכך - מילה יכולה להיות קש

ומילה יכולה גם להיות חבל.

מילה יכולה להיות "הקש ששבר את גב הגמל":

אדם יוצא מביתו שחוח וכולו יאוש. מחשבות אבדן ואין בו כוח חיים, והנה פוגש הוא חבר, מכר - אותו חבר נעצר לשוחח עימו. שומע ומגיב. מילה שיאמר לו החבר תקבע אולי את המשך יומו, אולי גם את המשך חייו...

מילה מבקרת, בוחנת, מוכיחה ומחנכת יכולה לרופף אותו לחלוטין ולחסל את מעט הכוח שנותר בו.

אבל מילה יכולה גם להיות חבל הצלה ממש:

אדם יוצא מביתו שחוח, נפול, יאוש גמור ואין כוח. הוא פוגש חבר, מכר - נעצרים לשוחח. כמה מילים, האזנה, תגובה. מילה טובה ונכונה: מחמאה, פירגון, חיזוק והבעת תמיכה וחיבה - גבו יתיישר, עיניו יתמלאו אור וכוחות חדשים יזרמו בו.

"חיים ומוות ביד הלשון" אמר שלמה המלך (משלי יח, כא).

לכן, אמרו חז"ל: "הוי דן את דבריך, עד שלא תוציאם מפיך" (כלה רבתי, ה) - היה שקול, אל תוציא מלים מפיך בפזיזות.

חשוב היטב: מה אתה אומר בעצם? למה אתה אומר זאת? איך יגיב השומע על דבריך?

לעתים פוטרים אנו את ידידינו במילה אחת ולא תמיד מודעים לעוצמתה.

מחפשים מעשים גדולים, פיצוי, הפתעות, מתנות, כדי למלא חסר שמילה אחת נכונה יכולה לפתור.

כה קלות הן לביטוי כה קלות לריצוי.
כל כך קלות לביזוי, להחלשה, לעלבון.

ביכולתנו לבנות עימהן, ביכולתנו להרוס, חלילה.

חשוב להכיר בעוצמת המלים. כוחן כה עצום. אם נבין כמה - נדע לברור אותן אחת לאחת כאבנים יקרות.

אדם הולך – המלים נשארות אחריו.
קל וחומר המילים שנכתבות פה בעיקר..
"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."