מאיפה להתחיל?

כשחמי היה בחיים ,חמותי כל סוף שבוע שני היתה מזמינה את כל הילדים שלה עם הנכדים לארוחת שישי בערב ,לא ממש היו לה כוחות לזה אבל חמי ז"ל היה מציב לה עובדה.
מאז שהוא נפטר חמותי החליטה שהיא יותר לא מארחת אף אחד ,אלא רק מתארחת כל שישי אצל ילד אחר שלה, שישי הזה הגיע תורנו לארח אותה

אני דווקא חשבתי שיהיה לי יותר טוב שאנחנו נתארח אצלה ,ביקשתי מבעלי שידבר איתה שעדיף שאנחנו נבוא אליה מהסיבות א' ב' ג' ,כך הוא עשה ומה היא עונה לו? "עדיף שאני אבוא אלייך כי אם אחים שלך ידעו שאתה בא אלי הם יפגעו כי גם הם רוצים לבוא ואין לי כוח לארח עוד אנשים". אתן קולטות מה היא עושה -כל שישי מחפשת בית אחר להתארח בו כי אין לה עצבים שכולם ביחד מתארחים אצלה.
איזו דפוקה ,במקום לאחד את כל הילדים שלה -היא הולכת כל פעם למישהו אחר

והכי מעצבן שבעלי אמר לה "טוב, בסדר-תבואי את אלינו" העיקר עלי הוא יודע לפתוח את הפה, אבל מול אמא שלו הוא שותק

זהו, הוצאתי את העצבים שלי
