אני חייבת להגיד משהו על חמים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אני קוראת כמה שרשורים בימים האחרונים שעוסקים בחמים וחמיות.
    ברובם מאוד לא אוהדים או אהודים. ככה זה היה מאז וככה זה כניראה יהיה תמיד.
    אני מכירה סיפורים מזעזעים על חמים, אני מכירה גם סיפורים מזעזעים על כלות, לרוב ובד"כ אף אחד הוא לא טלית שכולה תכלת - אבל זה כן המקום שקל ביותר להתנצח בו למרות שבן זוגנו האהוב (בד"כ
23 תגובות
עמוד 1
  • זו גם דעתי

    אמא אוהבת אתכם הכי בעולם !!
  • היה דיון על זה באורך הגלות כבר ואני אגיד לך משו :
    את צודקת שהם גידלו ועשו את שלהם .
    את צודקת שאף אחד לא חייב לנו כלום תכלס.
    את צודקת שצריך להגיד תודה על מה שנותנים וזהו
    את צודקת שצריך לכבד אותם ולא לריב איתם על שטויות .
    צודקת .

    אני , אישית , חושבת שיחד עם כל הדברים שציינתי שאת צודקת בהם , משפחה זה משפחה , וצריך לעזור כשצריך .אמורים לרצות לעזור כשצריכים עזרה .
    אז אולי המקרה הספציפי שלי מהבוקר הוא קטן ויחסית שטותי , אבל בגדול - אני חושבת שכן מצפים מהאנשים שקרובים אליך (משפחה) לעזור וליהות שם עבורך , וזה למרות שהם סיימו את גדול הילדים שלהם ..

    וזהו , די , לא בא לי שרשור ריבים בגללי ...
  • מסכימה מילה במילה מעם מה שכתבת
  • פנינוש - זה לא רק בגלל השרשור שלך, זה בעיקר בגלל מישהי שהגיבה בשרשור של החמים.
    ולא פתחתי ע"מ לריב אלא ע"מ להסביר

  • האמת שהכל נכון,
    אבל אני בדיעה של פנינה.
    הציפייה ל"עזרה", במיוחד בדברים קטנים כמו הדוגמה של פנינה מהבוקר, מראה מה מקומה של המשפחה, "מעל הכל".
    מעולם לא ציפיתי מחמתי שתעזור לי כמו שאמא שלי עוזרת,
    אני יודעת שהיא עובדת ועסוקה, וזה לגיטימי מבחינתי.
    אבל
    אם אני יפנה אליה לעזרה עם הילדים והיא פנויה - היא לעולם לא תסרב.
    אם היא תדע שאני בבעיה וזקוקה לעזרה עם הילדים - היא תעשה הכל לעזור.
    מבחינתי זה מספיק ויותר, אפילו שהעזרה שאני מקבלת ממנה היא מזערית.

    ובעיני הדוגמה של פנינה מעידה על אגואיסטיות מטורפת!
    מי יעזור אם לא המשפחה??

    מיטל
  • לינבר, את צודקת, גמני חושבת ככה.
    לעומת זאת, פנינה גם צודקת וככה חושב בעלי...

  • ואני אומרת (כמו שייעצתי לפנינה) - לא מסתדרים עם חמים/חמות? תתרחקו! כן, גיאוגרפית! ככה לא תצפו שהם יבואו ויקפצו מתי שנוח לכם, תראו אותם פעם בשבוע / שבועיים - תנו להם לפנק את הילדים שלכם ותחזרו לקן שלכם...

  • אני לא מסתמכת על החמים שלי (פשוט הם גרים רחוק והם מבוגרים - הם אפילו לא אופציה) ואפילו לא על ההורים שלי (אחרי שהם אכזבו אותי כמה פעמים). אנחנו מסתמכים בעיקר על שנינו.

    א-ב-ל אני לא מסכימה עם כל מה שאת אומרת:
    א' אם תשמעי חלק מהסיפורים של בעלי על הילדות שלו תביני.
    ב' לפעמים לחמתי יש יציאות באין כניסה וזכותי להתעצבן אם היא מעירה לי על איך שאני מגדלת את הילדים שלי או אומרת לי שהבטן שלי יותר גדולה משל גיסתי שהיתה אמורה ללדת שבועיים לפני.
  • יעל - תקראי שוב את מה שכתבתי
  • מסכימה עם לינבר . אנחנו לא מבקשים עזרה מאף אחד כאנו יודעם מראש שהם יעזרו גם שיהיה להם בלטי אפשרי . אם הם מוצאים עזרה ואני באמת צריכים זה מתקבל בברכה .
    לא ניתן מצד אחד לרצות שלא יתערבו ולא יגודי לכם כלום ומצד שני לרצות לקבל עזרה בהתאם לתכתיב שלנו .
    במקרים של חמות / כלות האמת נמצאת איפו שהוא באמצעה ב99 אחוז מהמקרים . תמיד נראה שדשה של השכן יורוק יותר ואח/אחות או גיס/גיסה מקבלים יותר עזרה , אבל לרוב זה לא המצב האמתי .
    http://www.holdthatpic.com/
  • אה לינבר, באמת פספסתי את המשפט הזה
  • לינבר, מסכימה עם כל מילה שכתבת!
  • מסכימה איתך למרות שאצלי הבעיה היא שעל עזרה שהם מציעים הם מוצצים לנו את הדם


  • אין לי ספק שהחמים רוצים ואוהבים את נכדיהם, אבל לפעמים בא להם לשחק איתם בארוחת ערב ביום שישי פעם בשבועיים - והם מסתפקים בזה.
    להגיד שזה האידיאל - לא אומר לעולם.
    השאלה מה עדיף - להשקיע הרבה אנרגיות בכעס או לחפש אופציות אחרות...

  • ענבר - אני לא מאמינה שמושקעים הרבה אנרגיות בכעס - פה זה המפלט של כולנו, אז כל הכעסים מצטברים פה
    מייל:ortal_halag@walla.co.il
    מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il
  • אני מזמן הפסקתי לצפות מהחמים שלי בכל הקשור לשקד!
    שקד לא מרגיש בטוח אצלם (לא מוכן להישאר שם לבד) וחמתי מתה מפחד אם הוא בוכה (היא לא יודעת מה לעשות במצב כזה, למרות שהיא אמא צעירה יחסית- יש לה בן בן 10).
    אני סומכת רק על ההורים שלי- אבל גם הם לא תמיד יכולים, וזה בסדר.

    אני בהחלט יכולה להבין את הכעס של פנינה. אני הייתי כועסת לא פחות בסיטואציה כזו!
    הם באמת יכלו להתחשב קצת ולבוא ל10 דקות!
    אני לא מתארת לעצמי איך אני מוציאה תינוק/ת כזה קטן לגשם כזה
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • אנחנו גרים קרוב להורים שלי, ואני לא מצפה לעזרה כי שניהם עובדים, ורוב הזמן באמת אין לי עזרה, ואני מסתדרת לבד.
    אבל אני כן יודעת שאני רק צריכה לצייץ והם שניהם יעזבו הכל ויבואו. עצם הידיעה הזאת עושה את שלה.

    חמי וחמותי גרים מרחק של חצי שעה ואנחנו אצלם שבת פעם בשבועיים,
    הם משחקים כל השבת עם הילדים, וכשאנחנו נוסעים הביתה ממלאים לנו את האוטו באוכל, מטרנה,טיטולים ומגבונים. בחילופי עונות קונים בגדים לילדים, וזאת העזרה שלהם, ואני מעריכה מאוד כל דבר שהם קונים לילדים, ועוד יותר שהם כמעט ולא באים אלינו... (
    [URL=http://?]
  • ענבר, אני מסכימה איתך!!!!!!
    גם אצלי זה ככה, אני מבינה שאף אחד לא חייב לי, ומתי שעוזרים שלי אני מלאת הערכה!!!

    עוד משהו שרציתי להגיד, הסבים וסבתות של היום זה לא הסבים וסבתות של פעם- היום הם מאוד עסוקים, יש להם חוגים, חברים, סידורים , טיולים וכו, ולא תמיד יש להם יכולת לעזור לנו...
    שרית,
    אמא של יואבי הנסיך ורותם הנסיכה!!!

    יום נישואין
  • אין עליך בניסוחים
  • סליחה שאני מקפיצה, אבל ראיתי באיחור וממש "מגרד" לי להגיב:

    ענבר - אני מסכימה עם כל מילה, ומסכימה גם עם מי שאמרה שכל מקרה לגופו. כי כל משפחה זה משהו אחר, כמו כל ילד זה משהו אחר והיחסים בין הורים / חמים / צאצאים.

    המקרה שלי גובל בהזיה, את העזרה שאני מקבלת בכלל לא ביקשתי, זה נפל עלי משמיים ולא במובן הטוב אלא יותר כמו פסנתר על מי שהלך בשקט ברחוב.
    אבל כמו שגם אמרו - הפכתי לימון ללימונדה. כבר אין מריחת קקי על מראות, אין מחוות של "אני עושה לך דווקא", יש שקט מוסכם, וכל אחד עובד כמה שהוא יכול במה שהוא יכול.
    ועם כל זה - כשחמותי בבית, כבר קרה כמה פעמים שביקשתי שאמא שלי תבוא לשמור על אדיר. אז 2 סבתות ישבו - אחת עם פרצוף חמוץ כרגיל והשניה שיחקה להנאתה עם הנכד שעה תמימה.
    והיו מקרים ששילמתי בייביסיטר (20 ש"ח לשעה ד"א) כדי לצאת לבילוי שישי.
    ואני שוב חוזרת - חמותי בבית. לא 5 דקות ממני, לא שעה ממני, אלא חדר ליד.
    למה??? זה סיפור אחר.
    אבל מה אני רוצה להגיד? לא לצפות אז לא מתאכזבים!!!!

    סליחה, אבל זה נושא טעון אז יצא ארוך



מותר ואסור לאכול בהריון והנקה