נימוס ליד שולחן... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • האם אתן מציבות גבולות לילדים ליד השולחן? מהם? מאיזה גיל התחלתם?

    חשוב לי לדעת בגלל ש....
    ללהב יש מעין קוצים בטוסיקון הקטנטן שלה, קשה לה לשבת ליותר מ2 דקות באותו מקום.
    ככה יוצא שהיא ליד השולחן אוכלת וכל כמה שניות קמה מתיישבת חזרה, מסתובבת במקום, קופצת, שוב קמה, שוב מתיישבת.
    1. זה מפריע לי בעין נורא
    2. האמת זה גם די מדאיג אותי (למרות שאני יודעת שהיא קטנה וזה לא אינדקציה לעתיד)

    מעבר לזה היא מקבלת ממני את כל ערכי הנימוס, היא לא משתוללת, לא זורקת אוכל, לא משחקת עם האוכל - באמת מתנהגת יחסית סביר לגילה


8 תגובות
עמוד 1
  • אני לא מרשה לשחק עם אוכל ולהשתולל בזמן ארוחה. מיכל היא הבעייתית אצלינו בנושא. היא אוהבת ללכלך, להשתולל ולזרוק אוכל. אני מזהירה פעם-פעמיים ואם זה ממשיך, פשוט לוקחת את הצלחת וזהו. לרוב אחרי שהיא נרגעת ואני מסבירה לה, אני מחזירה. בדרך כלל זה עוזר (לארוחה הנוכחית).
    אביגיל היא סטרילית, אז היא אוכלת ממש יפה
    לקום זה רק כשסיימו לאכול.
    ברור שהן לא רובוטים יושבות ומסתכלות כל אחת בצלחת שלה. יש משחקים, יש החלפת כוסות/צלחות/סכום וכו'. אבל בגבול הטעם הטוב.

    אבל אם את יודעת שלהב תזוזותית, ולא יכולה לשבת בשקט זמן של ארוחה, אז אולי בשבילך הכי טוב לתת לה את המרחב ולהתעלם מהלקום-לשבת שלה. תציבי לה גבולות במקומות שלדעתך היא יכולה לעמוד בהם. אם היא פשוט לא מסוגלת לשבת, אז זו סתם מלחמה מיותרת שתגרום לתסכול לה ולך.

    אני יודעת למשל שמיכל לא יכולה שלא להתלכלך באוכל. אז אני מתעלמת. בסוף הארוחה עוברים שטיפה וזהו. אבל אין טעם כרגע להלחם איתה בנושא. כמובן שאם היא מלכלכת בכוונה, אז אני מגיבה, אבל כשזה קורה רק כתוצאה מאכילה, אז אין לי בעיה עם זה. ככה היא, לכלוכית קטנה.

    ___________________________________________________________________
    סקרים תמורת כסף

  • תודה


  • את יכולה להגיד לה שלא קמים עם אוכל מהשולחן. שתניח ותחזור כשתיהיה מוכנה להמשיך.
    הפחד הכי גדול של אמהות בדרך כלל שהילדים לא יוכלו. אולי בהתחלה האוכל ייפגע אבל זה לא נורא. בסוף היא תתרגל לזה.
  • סיוון, גם רעי מתנהג בערך כמו להב...
    אני לא הייתי מודאגת מזה, בכל זאת היא הם בני שנתיים - זה גיל השובבות!
    אבל כמובן שצריך להציב גבולות.

    אם היא לא משתוללת, לא זורקת אוכל ולא משחקת עם האוכל - לדעתי ההתנהגות שלה תקינה לגמרי!

    במקרה שלי- גם לעמוד על הראש- העיקר שיאכל...
    בזמן האחרון, עם כל מחלות החורף, הוא רזה מאוד
    "...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
  • יובל עוד לא קמה מהשולחן, היא על הכסא אוכל הגבוה, והיא גם מתענגת על האוכל...
    אבל אם היא הופכת את הצלחת עם האוכל - היא קמה, אם מעין קמה מהשולחן לפני שהיא סיימה לאכול (אלא אם כן זה לפיפי) - מבחינתי היא סיימה לאכול.
    יחד עם זאת - אנחנו לא דורשים מהן לשבת ע"י השולחן עד שכולם מסיימים לאכול, מזכירים לאכול עם מזלג וסכין או כפית.

  • אני החלטתי להיות 180 מעלות מאמא שלי
    ולכן אצלי יש חוק: מי שסיים לאכול/מי ששבע יכול לקום מהשולחן.
    גם אצלי יאיר תזזיתי מאוד זז, קם יושב מדבר ודווקא אצלנו זה נראה לי כן אינדיקציה לבאות...
    אבל ברגע שהוא אומר לי אמא אני שבע- הוא יכול לקום.

    מה שכן לימדתי אותו לקום להוריד את הצלחת שלו מהשולחן (לכיור) ולהגיד תודה לאמא ולאבא. מין כבוד מינימלי לאוכל ולהורים....
    "..מישהו צחק עלי
    ושלח אותך אלי,
    איך זה הפכת
    על פיו את עולמי.

    לא יודעת את נפשי
    כי ליבי כבר לא חופשי,
    ככה נשביתי
    למה לא להודות..."


  • אני דואגת שהיא תסיים לאכול
    ואז תקום ותעוף לאן שבא לה
  • אני מאוד מנסה! אבל זה מאוד קשה לצערי


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה