אם בזוגיות עסקינן .. שאלה לי - הריון ולידה

מותק, אין לי פתרונות קסם או משהו מטורף לייעץ בעניין של- איך יוצאים מהמעגל של ה"פרצוף תחת"
כמישהי שנמצאת בצד שמעירים לו כל היום- לפעמים באמת עדיף לא להעיר..
אני לא יודעת איך בעלך מעיר לך, בעלי פשוט חופר.. (כמה אני מתלוננת עליו היום!!

טוב,לי נראה שהבנתי..
אגב,מה שאני כותבת אני אומרת את זה גם לעצמי.
זוגיות תמיד צריכה סבלנות יחד עם זה הבנה ובסיום המשוואה אף אחד לא בא לשנות אף אחד החוכמה היא לחיות ביחד כל אחד עם התכונות שלו והאופי שלו.ברור שיש דברים מאוד מהותיים אז חשוב לדבר אבל אם זה דברים קטנים שסתם לא מהותיים אני הייתי עוזבת.בכול אופן כשיש משהו וזה מאוד מעצבן אותי אני כן מעירה לו-יש דבר כזה ביקורת בונה.משתדלת שלא להתעצבן למרות שזה קשה לפעמים{אנחנו בני אדם}ובנוסף לזה לדעת שתמיד הילדים מסתכלים ולוקחים את ההתנהגויות שלנו-כולל כעס ועצבים וחושבים שאם ההורים מתנהגים ככה אז גם להם מותר הרי אנחנו תמיד חיקוי למודל שלהם..צריך תמיד להשתדל,מי אמר שנישואים זה קל?:-)יש עבודה כל הזמן...לפחות בעבודה הפיזית אתה נותן 8 שעות והולך הביתה כאן זה ממושך יותר:-)
בהצלחה

אני חושבת שצריך להעיר כמה שפחות
אני חושבת שזה מאוד מציק שכל הזמן מעירים
אני גם מישתדלת לא להעיר לבעלי הרבה
אם זה דברים שאני יכולה לעשות בעצמי שלא קריטי אז אני עושה
זה בהחלט לא נעים להיות בבית שכל הזמן מעירים
ושוב תלוי מה ...... יש דברים שכן אבל ממש תלוי ואם כן אז יש דרך

לדעתי אם יש משהוא להעיר זה לא באותו רגע ולא שעצבנים
אלה לשבת בערב על כוס קפה ולהעיר בנחת ורגיעה
ככה הדברים יותר מיתקבלים בהבנה
והצד השני יהיה הרבה יותר יכול לקבל

הבנתי בקושי

כמו שהבנות כתבו - לפעמים עדיף להסתיר את הפרצוף ולעשות, אפילו בחיוך גם אם ממש לא בא לך וזה לא תפקידך וגם הוא צריך לתת את חלקו וכו' וכו' וכו', אפשר גם להאיר (זו לא טעות כתיב) בלי לנזוף....
זה לא קל, לא קל להיות בבית אחד במקום הכי אינטימי הכי אישי, הכי שלך עם לחץ ומתח כל הזמן, לא נעים להסתובב כל היום עם מבט נפול, בלי מצב רוח, זה לא קל, זה מאוד מתסכל ומאוד לא תורם לאף אחד מבני הבית גם לא נעים לחזור מהעבודה למקום כזה עם כעס ועצבים....
אני חושבת שאם עושים אחד עבור השני, אז החשק של השני עולה לעשות גם כן...
ז"א אם כשהוא נכנס הביתה הוא מתקבל בחיוך ואם הוא מגיע בד"כ רעב - יש אוכל, ונותנים לו רגע לנשום אז 20 דק' אחרי שהוא נכנס הביתה הוא יעשה מטלותיו באופן שהוא יודע שאת אוהבת, ייתכן שאפילו יתנדב מפעם לפעם לעשות דברים נוספים...

גם אצלי יש סיטואציות כאלה

האמת שלרוב אני מעירה ..ואני יודעת שזה לא נעים לשמע רק עצבים , מצד שני
יש דברים שממש ממש מעצבנים ואי אפשר לא להתרגז.
וזה לא דברים של מי עשה בבית וכו , זה למשל , הלכנו לגיסתי , הילדה צורחת את נשמתה כי היא כבר גמורה מעייפות ולא מצליחה להרדם שם . בוא נלך הביתה! לא!
העקשנות הזו תוציא אותי מדעתי
יצאנו אתמול לסרט , אמא שלי שמרה על הילדים .. יצאנו מהבית - תגיד לה "בי"
מה זה שכחת ??איפה הנימוסים?מה השארת בבית ? עציץ??
שיחקת כדורעף ביום שישי ? ובערב אנחנו מתארחים? תבוא מספיק מוקדם כדי לקלח ולארגן איתי שני ילדים . מה חשבת , שנחכה לך מוכנים ומחויכים ליד הדלת?
כן , אופס .. לא שמת לב לזמן ..
אז אני מעירה , ומחליקה כי טוב נו , הבנאדם לא רע , הוא פשוט לא חושב מספיק..אבל כל יום??
זה מרגיז!!!!!!!!! אז נכון ששאבת את כל הבית , ושטפת כלים , ויום אחרי זה קילחת את שני הילדים .. אז אתה חייב למצא משהו אחר לעצבן ??

מכירה לצערי את הבעיה מקרוב.
מה שאנחנו עשינו, ישבנו ודיברנו על הההההככככללל. ואח"כ פשוט מתאפקים בכוח. או מעירים בעדינות. אח"כ זה מתחיל להסתדר

אני בעד להעיר ולהאיר
[url=http://postimage.org/image/2cuhm5rvo/]

אני למדתי שיניב יקבל את ההערות שלי בצורה הרבה יותר טובהאם אני מעירה בערב, כשהילדים ישנים ואנחנו בקפה שלנו. הוא הרבה יותר מקבל מאשר בשיא הלחץ.
משתדלת איפה שאפשר לא להעיר,
ואם כבר מעירה תוך כדי אז בחיוך ולא בעצבים...
"ממי עוד פעם הוצאת את הפיתה האחרונה והשארת את הניילון במקפיא.."

חוץ מזה שהוא מקבל את זה יותר טוב, גם אני מתקררת ובמרחק של זמן זה כבר לא נראה לי כזה גרוע.

[

[

אני יענה לך אח"כ

תודה

מוכר מאוד מבינה בהחלט

חחח, מוכר ותשובתי היא אוףףףףףףףףף אין לי תשובה!!

נימצאת במצב הזה והאמת שאני לא אפסיק להעיר לו .
יש פראזיטים שאם לא מעירים להם הם לא ישתנו.

http://www.f2h.co.il/1848034048453

אני לא מעירה לבעלי כמעט.
הוא את מכסת הביקורת שלו קיבל לכל חייו!

וחוץ מזה קשה מאדדדדדדדדדדדדד לעצבן אותי.
בשמת