זיכרון שואה.. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אני הייתי ילדה קטנה כשעלתי לבית סבי וסבתי ז"ל ומצאתי את סבתי כפופה מחפשת דבר מה בארגז המצעים שמתחת למיטתם היו שם כמה דברים בלוים וביניהם הטלאי הצהוב..היא העדיפה לא לדבר על כך,סבי לעומת זאת סיפר .אני זוכרת עד היום את המספר שהיה חקוק על בשרו בצבע כחול-2..4...9...6...7..8..
    את מה שהוא סיפר לי העברתי לילדיי,שלא ישכח לעולם.יהודים..קדושים בחייהם וקדושים במותם.ת.נ.צ.ב.ה
4 תגובות
עמוד 1


  • מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • עשיתי עבודה על השואה דרך ראיתו של סבא שלי,העבודה הזאת עוד צריכה להיות בבית הורי{אבא שלי אוהב לשמור דברים..}בכל אופן אני זוכרת שישבתי איתו מתחת לבית שלהם הוא ישב בכיסא לבן ואני בשרפרף וכשביקשתי ממנו לחזור חזרה בזמן לשם הוא היה נראה רחוק מתמיד..
    הנס שהיה לסבי זה שכשהנאצים הגיעו לטוניס זה היה כבר לקראת סוף המלחמה אז שם לא היתה סלקציה אבל שלחו את כולם למחנות עבודה והם עבדו בכל דבר שנתנו להם לאחר מספר חודשים הסתיימה המלחמה ,הם לא ישר עלו לארץ הם הגיעו בשנות החמישים והיו במעברה ב-שגב בצפון.אבא שלי היה בן 4 שנים כשהם עלו לארץ בטוניס נשארו 2 אחיות של אבא שלי שכשהיו קטנות הן חלו הובאו לבית חולים בטוניס ומשם כבר לא יצאו בחיים..הם היו אנשים צנועים,סבא שלי סיפר שהרבה אחרי זמן אחרי המלחמה הוא עוד היה חולם ושומע את צעדי הנאצים עם המגפים שלהם ואת נביחות הכלבים ...

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה