לבד - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • קודם כל חייבת לשתף אתכן במחשבה שעברה לי בראש.
    כבר ארבע שנים אני בפורום (!!!) כל הזמן מתעדכנת אבל לא תמיד כותבת. אבל משום מה אני מוצאת את עצמי חוזרת לכתוב ולהיות פעילה בכל פעם שרע לי.
    כשלא טוב לי ואני צריכה לשפוך למישהו את הלב...
    האם גם אצלכן זה ככה? חוזרות להתעסק בענייני הפורום כשהתקופה פחות טובה?

    ובנושא אחר אך באותו עניין-
    רציתי בבקשה לשאול האם יש כאן מישהי שמגדלת את הילדים בלי שום עזרה מהורים/חברים/בייביסיטר.
    כבר שה שאנחנו גרים רחוק מההורים, ורק עכשיו אני מתחילה להרגיש שפשוט קשה לי. הבעל אף פעם לא בבית- גם לא בימי שישי, חוזר בסביבות 10 או 11 בלילה (איש צבא) ואני מרגישה שאני מתמוטטת. אין לי אוויר. אין לי סבלנות. קשה לי !!!!!
    אין כאן אף בייבי סיטר שאני יכולה לסמוך עליה.הקטנה שלי במשפחתון רק שלושה ימים בשבוע, כך שאין לי כמעט הפסקה ממנה (אנחנו חוסכים את הכסף).
    אני עובדת מהבית ומרגישה כבר סגורה מדי. נמאס לי.
    אוף....
17 תגובות
עמוד 1
  • אמנם לא היתי בחיים במצב שלך, של להיות לגמרי לבד.
    אבל מבחינתי המרחק מאמא שלי וההבנה שעזרה כמו עזרה של אמא לא תהיה לעולם היא מה ששברה אותי לפני מספר חודשים.
    האם יש לך את הדרך כן לעבור קרוב להורים שלך? או להורים של בעלך?


  • גרנו לא רחוק מההורים שלי ועברנו לפני שנה. אין דרך חזרה...
    והאמת שלא זה מה שחסר לי.
    חסר לי פה ושם קצת "תחנות" של הפסקה מהדרך.
    קצת רגעים לעצמי.
    השבוע למשל היה לי יומולדת ואפילו באירוע כזה שנחשב מיוחד- לא היה לי רגע אחד בשבילי. האמת שבכלל לא חגגתי. בעלי לא יכול היה לצאת מהעבודה-כרגיל, אז לא עשינו כלום. אולי מכאן בעצם נובע הדכאון הזה שלי עכשיו....
    בכל אופן השגרה הזאת מתישה אותי....פשוט מתישה!!!!
  • הייי
    מייל:ortal_halag@walla.co.il
    מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il
  • כמוני כמוך
    גם אני רחוקה מכל עזרה אפשרית..
    וגם לנו יש תקופות שיאיר לא נמצא הרבה בבית או חוזר מאוחר..
    נראה לי שמצבי יותר טוב משלך.. כי יש ימים שהוא מגיע מוקדם.. אבל עדיין זה קשה להיות לבד... כל תור לרופא או סתם שופינג שאני רוצה לעשות דורש תאום מראש וגם זה לא תמיד יוצא
  • אני מבינה אותך מאוד, גם אני רחוקה מההורים שלי והגעתי לגור בעיר הזאת אחרי החתונה כך שאין לי חברות שגרות פה והשכנות שלי רובן יותר מבוגרות ממני...
    מזלי שאני עובדת ואז יש לי קצת שקט מהילדים.
    אבל- את חייבת לדאוג לעצמך להשתחרר מדי פעם, לצאת ולראות עולם.
    אולי לצאת לגינה ולהכיר אמהות חדשות או ללכת לקניונים (יש שם לפעמים כל מיני סדנאות לאמהות ותינוקות יחד)
    זה מאוד משחרר ונותן ניקוי ראש.
    חוץ מזה, חשוב שתדאגי גם לזוגיות שלך ופעם ב...(אנחנו יוצאים בערך פעמיים-שלוש בשנה) להביא בייבי סיטר גם אם היא באה מרחוק וזה עולה הרבה זה שווה את זה ולצאת.
    אנחנו אוהבים ללכת תמיד לאזור הים או בת"א או בהרצליה, פעם נסענו לנתניה.
    יושבים על הים עם ארוחת ערב טובה או גלידה וזה נותן המון המון לזוגיות!!!

    מירי, אמא לשלושה מדהימים!!!
  • קודם כל הילדים שלך עדיין קטנים מאוד ויש הרבה התרצוצויות סביבם ובגלל את מרגישה סחוטה לגמרי אולי שהקטן קצת יהיה יותר גדול ועצמאי את תרגישי יותר הקלה בינתיים שולחת לך

  • תודה


  • בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

    שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

    באהבה, ליאת.

  • חור בדרום (זוכרת שעברנו עם המוביל המדהים שלך??) דווקא יש פה קהילה טובה עם המון עזרה הדדית, אבל אני לא מאלה שיבקשו. וגם אם יציעו לי עזרה אני אדחה אותה כי אף פעם לא נעים לי....יש פה פעילויות כל הזמן ואני לוקחת את הילדים, אבל זה לא תחליף לזמן בשבילי...זמן של כיף ללכת למספרה, להתפנק איפשהו...לקנות קצת בזארה.........

    יאללה במקום לקטר אני חוזרת לעבודדדדדדד
  • וואו זה נשמע קשה ומטורף
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • איפה החור בדרום ?
    אנחנו מאשקלון
  • זה באמת נשמע לא קל אבל יש כאלו שכתבו לך כאן שהם עושות את זה כל הזמן. אני למשל מאוד תלותית ואם בעלי נוסע ללילה אחד אני ישר מאבדת את הצפון והדרום אבל זו השגרה שאנחנו התרגלנו אליה ושו השגרה ששקד רגילה אליה שאם היא לא מרוחה על אבא שלה היא לא נרדמת
    אבל נחזור אלייך - את אורמת שיש חברה פשוט תתיידדי עם אנשים לידך בלי לבקש כמו שאת מתביישת אלא תצרו קשרים ואז זה יזרום לבד תגידי לאחת החברות באיזור תביאי את הילד שלך אליי אם את זקוקה ללכת ואני אשמור עליו בכיף ואז זה יהיה הדדי וגם היא תעזור לך.
    ולגבי המספרה אני פעם בחודשיים וחצי או שלושה אומרת לבעלי לא מעניין אותי אני השבוע במספרה ואנתה מפנה את עצמך מכל העיסוקים שלך. בד"כ הוא לא עובד ביום שישי וגם שקד איתנו ואנחנו מסתובבים אבל היתה תקופה ארוכה שכן עבד כל יום שישי בגלל לחץ ואני פשוט הצבתי עובדה שגם אני קיימת וגם לי דברים משלי והוא סיפר בעבודה איזה לוקש שאני צריכה ללכת לבדיקות ושאין מי שישמור על הילדה.
    בקיצור תנסי ליצור חברויות ופעם בכמה זמן להציב לבעלך עובדה אפילו שזה בעייתי
    ולגבי היום הולדת למה שלא תזמינו את המשפחה לאיזה יום שישי או שבת אפילו שזה חור ותיני כל מיני דברים וככה תחגגו איתם

    המסנג'ר שלי: afeks@hotmail.co.il


  • תקשיבי יקירתי , איןלי מושג איפה את גרה ,ועד כמה קשה למצא ביביסיטר, או כל פתרון אחר ,אבל אני יודעת מה זה להיות רחוקה מעזרה כשצריך , ויודעת מה זה תחושת בדידות , ומה שיש לי להגיד לך , באמת מכל הלב,
    זה שאם את לטענתך יש שם סביבה חמה ועוזרת - אז תעזרי!
    אם מציעים לך עזרה - תקחי!
    גם אם לא מציעים לך - תלמדי לבקש!
    תבקשי משכנה שתשמור לך שעה לעשות קניות או סתם לשבת עם עצמך בבית ..
    כלום לא יקרה בשעה. קחי הפסקות קטנות לנשום אחרת את תגמרי!
    תלמדי להעזר כי אין לך כרגע ברירה אחרת !

    ותהיי חזקה ממי
  • נשמה יפה...קודם כל...אנחנו פה בשבילך גם לטוב וגם לרע אז תרגישי חופשי...
    שנית כל גם אני מגדלת את שתי בנותיי לבד לבד
    בעלי עצמאי וחוזר נורא מאוחר
    וגם שהוא חוזר אז הוא עייף ולא ניתן להעזר בו
    יכולה לומר לך שזה נורא נורא קשה גם ההורים לא בשביבה וכו'..אבל ככל שהילדים גודלים ככה נהיה יותר קל


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה