איזה טעות אוווווףףף - הריון ולידה

אני לא חושבת שעשית טעות, המטרה היא תמיד שתגידי את מה שיש לך על הלב
ותני למקצועיים להחליט איך להמשיך הלאה

מה יהיה רע לילדים שאני מתרגשת וחוששת לקראת החזרה שלהם
כל הזמן מחפשים איפה אני לא בסדר כבר אין לי ביטחון בשיט
אני כבר כל כך מחכה שהם יהיו בבית:( לבשל להם לקלח אותם לשחק איתם פשוט להתחיל לחיות נורמלי.. גם אני רוצה לפרסם הודעות ופנינים של הילדודס..:)
לפרסם תמונות של טיולים וכיף ולא רק תמונות של הפנימייה

מה בדיוק אמרת לה?
פשוט כשאת שם את צריכה לחשוב על כל מילה שאת מוציאה..
אמרת לה שאת מתרגשת? או לחוצה?
שאת מחכה להם כבר? או שאת מפחדת בטירוף מזה שלא תתפקדי?

הניסוח חשוב.. לפי מה שאני קוראת ממך, את מפחדת בגבול הטעם הטוב.
את רוצה שהם יהיו איתך..
את רוצה כ"כ לבשל להם ולהעיר אותם בבוקר, את זה אמרת לה?
את פשוט צריכה להבליט את הטוב כשאת אצלה..

יכול להיות שלא עשית טעות, אבל חשוב שלהבא תכיני את עצמך לקראת השיחה איתה...
לפעמים פסיכולוגים יכולים להיתפס על המילה הכי שולית שנאמרה מתוך מאות מילים רלוונטיות אחרות!

מאמי, את האימא של הילדים שלך! אף אחד לא יכול לשנות את זה! ותכניסי את זה טוב טוב לראש, כי אולי זה מה שיכניס בך ביטחון!

לפעמים אני שומעת על מקרים מזעזעים של יחס של אם לילדיה, ואף גורם מקצועי לא עושה עם זה כלום....

את אמא טובה ומוצלחת! תאמיני שאין מישהי טובה ממך לגדל את הילדים שלך! תאמיני בעצמך, תצברי ביטחון ותראי גם איך ב"ה הכל מסתדר!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אוף אני כזו חרא של אמא כמה שרציתי להיות שונה מאמא שלי לא הולך אני יותר גרועה

די עדידה תפסיקי, את לא חרא של אמא
אולי עשית טעות ואולי לא, עוד אי אפשר לדעת
אני מקווה שאשת המקצוע תדע להבחין בין התרגשות לקראת הילדים וחרדה אמיתית שפוגעת בתפקוד
בינתיים תרימי ראש ותנסי לתפקד כמה שיותר טוב, אין לך ברירה זו הדרך היחידה

זה שאת מפחדת/חוששת/מתרגשת זה טבעי לחלוטין
הילדים שלך חוזרים אליך הבייתה - לאמא שלהם ונראה שאת מתרגשת מהעניין של איך להחזיר את החיים למסלול הכי מהר והכי נכון ובריא.

טפשה- אני לא חושבת שאת טפשה, זה שאת משתפת כאן את מה שעובר עליך- זה המקום לא?

לגבי התגובות- בלי ריגשי- הפורום תקופה ארוכה לא היה פעיל כי לא הייתה אפשרות של להגיב ולכתוב, לאחרונה נעשה שיפור מדהים מצד אורן והצוות ומאז טפו טפו לאט לאט יש חיים בפורום.

אל תשכחי שהפייסבוק שאב לתוכו המוני אנשים (ישראל במקום הראשון היום בגלישה בפייס- הידעת???

עדידוש, את בן אדם מקסים, ואמא רגישה ונהדרת, הפחד וההתרגשות טבעיים ואני מקווה מאוד שהפסיכולוגית תבין את זה מבין הדברים
אל תחשבי שאם לא עונים לך זה מתוך "שעמום" או התעלמות, לפעמים אני אישית לא יודעת מה לכתוב לך, ומעדיפה לא להזיק מאשר סתם לכתוב משהו, אבל תדעי לך שאת תמיד במחשבות שלי ואני חושבת (אם יורשה לי לדבר בשם בנות הפורום) שאת במחשבות של כולנו וכולנו מקוות שבעוד חודש פלוס מינוס תתחילי לכתוב לנו על האושר בחזרה של הילדים אלייך הביתה וגם על הבעיות/דילמות/התרגשויות שמלוות כל אמא בגידול הילדים
אז תרימי את עצמך מהעצב והכעס ותתחילי לחשוב אופטימי יקירתי, יש לך למה לחכות ולפעול עבורו

הילדים האהובים שלי, שחר נולדה ב-6.2.2007 אורי נולד ב-31.5.2009

תפסיקי
הכל יהיה בסדר ב"ה.....
נסיכה את
נשיקות

תודה אתן מקסימות !
מצטערת על כל החרא שאני שופכת פה....

לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

מייל:ortal_halag@walla.co.il
מסנג'ר: ortaly10@hotmail.co.il

אוף... מקווה שזה לא יפגע בכלום
סעמק אני והמחלה הארורה הזו שלי...ממש עונש מאלוהים

יקרתי
אני מחזיקה לך אצבעות