עצבים!!! - הריון ולידה

הייתי בכל זאת מעירה.

את צודקת, זה מעצבן מאוד (גם החול וגם חוסר התייחסות לילדה)

אני תמיד אומרת שאת החודש האחרון של הגן אני שונאת כל הנסים ונפלאות קוראים
בגן עייריה זה לא קורה

זה מעצבן ברמות!!
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

היתרון בזה שעכשיו הגננות יודעות שאמא שלך עלולה להופיע והן ישימו יותר לב לאביגיל (לא שזה עוזר לשאר הילדים)

בכל מקרה לדעתי תדברי איתן...

יעל, אמא של 2 אפרוחים

בטח שהייתי מעירה !

תודה

מאמי שום דבר לא מצדיק את חוסר היחס שלהן!!! לא מעניין אותי וגם אותך (אני מאמינה) אם זה ילד שקט או לא!!!
אם זה היה הילד שלהן ברור שהתגובה שלהן היתה אחרת!
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

נכון, זה ילדים וקורים מקרים כאלו...
אבל עצם העובדה שהגננות ניתקו את עצמן מהילדים לטובת שיחה אישית ביניהן אותי זה מרתיח!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

ברור שהייתי אומרת להן ועוד מוסיפה שאמא שלך
מסתובבת פה הרבה ... אני במקום אמא שלך הייתי קוראת
לאביגיל ומדברת איתם על המקום

אבל אני יכולה להגיד לך שככה זה בהרבה גנים,
לפני כמה ימים ספיר נפלה נפילה רצינית בחצר
והגננות לא היו לידה, כמובן שאמרתי את זה לגננת
והיא אמרה לי מה פתאום היינו איתם בחצר ממש ...
ראיתי כמה פעמים ושמעתי מכמה אמהות שבאו לקחת
את הילד והגננת קראה ספר בחצר בזמן שהילדים שיחקו
הייתי בשוק !!!

יוווו.... זה מרתיח!!!!!!
כמו שאמרת, המעשה פחות מקומם מהיחס של המטפלות!
אני הייתי מעירה!


לאמא שלי יש בבטן גור
וכשיגדל נשחק בכדור
גם אם יצא מקומט וקירח,
אנו נאהב אותו עד הירח!!!!!

אני הייתי מעירה, זה ממש מרתיח
הן צריכות ללמוד (אם הן עדיין לא קלטו) שכל ילד צריך לקבל את היחס שלו, לא משנה באיזו דרך הוא פונה אליהן.

כל עוד היא בגן,
ולא משנה עוד כמה זמן נשאר - להעיר ועוד איך.

מה דעתך אם להן תרוץ המחשבה בראש, לא נורא - עוד חודש נגמרת השנה, אז לא נעשה כמו שאנחנו עושות במשך השנה!

חוץ מזה,
ואני קיבלתי את ההחלטה הזו לאחרונה במיוחד,
את משלמת מספיק כסף בשביל להעיר בכל רגע שאת מוצאת לנכון!!!
ואם משהו לא נראה לך ביחס/טיפול בילדים שלך, תנהגי כמו לביאה - כי אף אחד לא יעשה את זה עבורך.
ואת יודעת מה, זה לא משנה באיזה גיל.

כמובן שכל עוד אנחנו לא לידם ולא יכולות לעזור - מאיתנו והלאה, אבל פה יש לך את הכוח לשנות, ז"א לפנות ולהעיר וכו'...

תהיי אסרטיבית אל מול צוות הגן כמו שאת במשך כל השנה... לא משנה באיזה חודש אנחנו נמצאים.

בהצלחה,
כולנו פה מאחורייך

זה מרתיח

האם הייתי מעירה? לא!!! הייתי מתהפכת עליהן

אצל יובלי בגן זה יותר גרוע הוא ואחיין שלי באותו גן ובאותו קבוצה כל פעם שיובלי קיבל מכה או שריטה או נשיכה אמרו שזה אחיין שלי עשה לו וההפך עד שיום אחד תפסתי ילד אחד נושך את יובלי ואמרתי להם אז הן לא ידעו מה להגיד גם אני וגם אחותי אמרנו שזה מאוד נוח להגיד שזה הילדים שלנו שמציקים אחד לשני ולא ילד אחר אבל ברגע שאמרתי להם פעם אחת זה נפסק ופתאום זה ילדים אחרים
צריך להגיד להן הכל אחרת זה ימשיך וזה לא תירוץ שמתייחסים לילדים יותר נזקקים אין דבר כזה כל ילד צריך תשומת לב חוצפההההה!!!!!!!!!!!

הייתי צועקת עליהן קשות

ועוד איך הייתי מעירה
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

ברור שהייתי מעירה
אפילו אם נשאר רק חודש .....

א הדבר הכי יקר נמצא תחת השגחתם

ב אני משלמת סכוט מכובד שהילדה שלי תקבל יחס כראוי

מה עשית בסוף?
מה הכוונה הזאת שמים לב יותר לילדם אחרים שהיא לא צריכה כל ילד צריך חום יחס ואהבה ממש חוצפה

יקירה

תודה.
הערתי להן והן כמובן כן, אנחנו נשים יותר לב, כאלה.
לא יודעת כמה זה יעזור...

טוב שעוד מעט נגמר הגן.

ובקשר ללדבר עם אביגיל...
אני לא מפסיקה לטחון לה בראש שהיא צריכה להגיד אם משהו מציק לה.
או בכלל, לדבר עם הגננות.
לא יעזור לי כל כך.
ככה היא, שותקת
היא תצטרך עוד ללמוד את ההשלכות של זה. אולי מתישהו היא תפרוץ את המחסומים של עצמה ותתחיל לדבר.
וכמובן אני צריכה להתמודד עם זה.
אני נתקלתי כבר בהרבה בעיות ואתקל בעוד הרבה בגלל זה
רק מקוה שזה יילך וישתפר. קיוויתי שזה ישתפר עד גן עירייה, עכיו אני רק מקוה שהיא תפתח עד הבית ספר.
אני מנסה לעזור בכל מה שעולה על דעתי.
בינתיים, אין מי יודע מה שיפור..

אני כרגע מנסה לך להלחם את המלחמות שלה, עד כמה שאני יכולה. אבל בלי לפגוע בבטחון העצמי שלה, שגם ככה הוא ברצפה.
והאיזון הזה מאוד מסובך.

כל ילד והצרות שלו.
וכל אמא יודעת להתמוד עם ה"צרה" בצורה הכי טובה.
רק חבל שאי אפשר לשמור אותם תמיד קרוב קרוב אלייך ולהגן עליהם מהעום
___________________________________________________________________
סקרים תמורת כסף

הייתי מתחרפנת עליהם ולא משנה שזה סוף השנה, דווקא עכשיו צריך מיליון עיניים ולהיות קשובים לילדים שכן הגננות מאבדות קצת חשק לעבודה ומחכות לסיים.