קשה לי.... - הריון ולידה

את רוצה להניק, או שאת מעדיפה להפסיק?
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

העצה היחידה שלי - לא בכוח.
ילדים גדלים גם על מטרנה. והילד שלך גדל על מטרנה והכל טוב איתו.
אם זה לא בא לך טוב - אין צורך להרגיש ייסורי מצפון. זה לא גורע ממך כאמא.
את עדיין ממשיכה להיות אמא הכי טובה לילד שלך

חה חה שולי אחרי החתימה שלך.. אני שוכחת מה רציתי לכתוב ..

אה,
תפסיקי להניק..
אני תמיד דגלתי באמא רגוע ובריאה - תינוק רגוע ובריא

את החלב הכי טוב והכי חשוב הוא קיבל מיד אחרי הלידה.
לא יהיה כזה נורא אם תפסיקי...
ואם את רוצה להמשיך, יש את מאיה ESKI בפורום תמיכה, יש לה מלא טיפים להנקה.

מסכימה עם שולי

מאמי לא בכוח כדי שלא את ולא הוא תהיו מתוסכלים

מצטרפת למילנה - את רוצה להניק?

עמית - תודה! באמת אחלה עצות...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

לדעתי תתני לו כנשנוש מהציצי וכמה שיאכל יאכל ווזה כבר יגרה את הציצי לייצר ואחכ תשלימי עם בקבוק ככה כמה פעמים ביום עד שיתחיל לינוק.
לא להתייאש ראית מה פיתו כתבה לך
ואם לא אז גם לא אסון גדול כמו שכתבו לך
בהצלחה

מאמי שאלתי אם את ממש רוצה להניק, בגלל שבהנקה אנו, האימהות, מקריבות לא מעט
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

ממי

מאמי גם לי נורא קשה הפטמות מדממות לי כאבים של החיים.. הקטנה שלי כל שנייה רעבה לא מספיק לה...
אז בלילה אני נותנת לה סימלאק היא ישנה כל הלילה..אני שואבת לה מראש מנה לבוקר ואז כבר הפטמה נרגעת וגם אני נחה קצת... ואז במשך היום יש לי כח להניק אותה או לשאוב לה..

מקסימום אם לא הולך לא חייב תינוקות גודלים בריא גם על תמ"ל...

לילוש- הקטנה שלך מהממת!!!

אני חייבת להזדהות עם מילנה ועם טל
כי אצלי זה פשוט היה שילוב של שניהם
היה לי כל כך ברור שאני הולכת להניק, בכלל לא חשבתי על קיומה של אופציה אחרת.
ואז גיליתי שזה לא קל ולא פשוט הפטמות נקרעו לי ממקומן (אני לא צוחקת הן באמת נקרעו לי) - כאב לי בכל מקום אפשרי, הגודש הרג אותי, ישבתי ובכיתי 3 ימים שלמים בבי"ח- התאכזבתי מעצמי בטירוף, שנאתי את הערפד הקטן הזה שמוצץ ממני את כל הכוחות הנפשיים והפיזים.
בסוף ויתרתי על ההנקה ונשארתי לשואב 4 חודשים - במהלכם עשיתי בדיוק מה שמילנה אומרת לגבי המזון, ת**** נבונה ונכונה = ויתרתי על סיגריות ועל קולה וכרוב וחריף וכל מה שאני כל כך אוהבת.

בדיעבד אני יודעת שנתתי לדעות של אחרים להשתלט עלי- שפחדתי ממה יגידו.
היום אני מגיעה חזקה ומחוזקת - בוגרת יותר ונבונה יותר

תינוק בריא לאמא בריאה - עם תמ"ל, חלב אם או חלב פרה

זה מה שהיה לי עם לינוי, מאוד רציתי אבל לא אהבתי.
הנקתי אותה 3 חודשים עד שנגמר לי חלב.
תנסי כמה שאת כיוהל, אם תראי שאת לא מסוגלת יותר תעברי לתמ"ל

ממי , גם אני כמו כולן , נורא רציתי , ונורא סבלתי מכל מיני תופעות "מענגות".
זה נכון שיש המווון סיפוק לראות את הגור יונק, מצד שני זה בהחלט מאוד תובעני ומרוקן מכוחות .

מה שאת צריכה זה לחשוב עם עצמך - מה יותר - זה יותר מספק ושוה את המלחמה , או שזה יותר קשה?
אני חושבת שעם כל היתרונות והסיפוק של ההנקה , הנקה זה לא בכל מחיר ! ואני מכירה כמה וכמה בנות שפשוט נכנסו לדכאון בגלל הקושי בהנקה. זה לא שווה את זה ממי . יש לך עוד ילד ,יש לך בעל , וב"ה יש מטרנה!
תעשי פשוט מה שמתאים לך יותר.

אנייכולה להציע לך מנסיון אולי , לפני שאת מתייאשת , תנסי לשלב יותר בקבוקים , אבל גם מעט הנקה , כך שאם תהיה לך מנוחה מהקושי , אולי יחזרו לך הכוחות להניק.
אחרי שהפסקתי , רציתי לחזור והתחרטתי שלא שילבתי .

בכל אופן הילדים שלך מדהימים , והעיקר שיהיו בריאים

נראה לי שכמעט ואין אם שלא חווה את התסכול הזה....
מנסיוני, אני נורא רציתי להניק לא ראיתי בעיניים, עם שניהם.
עם גאיה הצלחתי להניק 4 חודשים עד שראיתי שהיא פשוט רזונת , לא עולה במשקל ולא רגועה אז לאט לאט שילבתי

עם ינאי הייתי יותר באטרף כי הוא ינק כל כך יפה וזה היה לי כל כך קל ונעים ולא מכאיב- רציתי להניק עד שילך לצבא

לירוני, לא היה לי מושג מה עברת מאמי

נתנו לך כאן עצות טובות
וכן הנקה לא בכל מחיר
ובשביל לילות טובים אני גם נתתי בקבוק
והיה יותר שקט והנקתי עד 9 ח'
ומגיל חודש בקבוק בלילה

לירונועם-

לירון- סיפרת על כך בפורום? אני לא זוכרת שהיית מאושפזת
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

את האמת לא סיפרתי

אצל הגדול שלי היה לי מאוד קשה, גודש, בכי כל הזמן(שלי בעיקר) והרגשה שאני מרעיבה אותו, אחרי שבוע רציתי כבר להפסיק .הזמנתי מתנדבת שעוזרת בהנקה והיא לא עזרה.
ואז אמא שלי שהיא מאוד פרו הנקה מצאה טלפון של יועצת הנקה תותחית, היא מאוד עזרה לי גם בהנקה וגם נפשית.
בלידה השנייה גם הזמנתי אותה לתת לי חיזוק ראשוני.
זה ממש שווה את הכסף! את הגדול הנקתי שנה ושלושה והבת שלי בת שנה וחודשיים ועדיין יונקת.

]