סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

סוף סוף מצאתי לי כמה רגעים להתפנות כמו שצריך כדי לכתוב את שהבטחתי לכן.. אשתדל מאוד לקצר....
טוב אז כמו שאתן יודעות עברתי קיסרי מתוכנן ב28/05
הגענו לשם נורא מוקדם בשעה 6:50 כבר הייתי ברמב"ם , כי היו צריכים לקחת לי בדיקת דם לפני הניתוח. כשהגעתי גיליתי שאני שנייה במספר לניתוחים היום. נורא התרגשתי והתפללתי כבר לעבור ולהיות אחרי .
אז התחילו כל ההכנות, החלפתי לחלוק מזעזע של בית חולים, אולטראסאוונד אחרון, בדיקה רישומים עוד חתימות וזהו - לחכות...
לניתוח נכנסתי סביב שעה 11 וקצת וב11:35 כבר נתתי נשיקה גדולה לנסיכה שלי, מיכל. הניתוח עבר בשלום, הייתי נורא נורא לחוצה והיה לי דופק מהיר מאוד (130-140) כל הזמן ניסו להרגיע אותי אך ללא הצלחה. הניתוח עבר כחוויה מתקנת בהחלט לניתוח ראשון היה לי יותר קל וברור והייתי יותר צלולה (בראשון נתנו לי ללא שום סיבה מיוחדת טשטוש כל הזמן וזה עשה לי רע). גם ההתאוששות בחדר התאוששות הייתה יותר נעימה וקצרה ועם מלווה מה שלא היה לי עם לינוי. הכל עבר פשוט בסדר גמור והצוות היה מקסים ומדהיםםםםםםם...
לאחר כשעה וחצי הגעתי למחלקה ושם התחיל סיפור :(
שלחתי את בעלי להביא את התינוקת ואני רואה שהוא לא מגיע אחרי רבע שעה וחצי שעה, אני מצלצלת ומה הוא אומר לי? אני בפגיה בטיפול נמרץ...
באותה השנייה הפסקתי לדעתי לנשום הייתי נורא בהסטריה ולחוחצה ואף אחדדדדדדדדדד ואף אחדדדדדד לא ניגש אלינו להגיד ולהנסביר מה קורה ומה קרה ובכלל לא ידענו שהיא שם חשבנו שהכל בסדר ותקין והיא מחכה לנו בילודים.
מסתבר שלאחר כשעה היו לה קשיי נשימה (וככה רשום ללא סיבה... כנראה בלעה יותר מידי מי שפיר ולא ניקזו לה אותו טוב ישר אחרי הניתוח, הרי היה לי ריבוי). בבדיקות שתן ודם מצאו לה ליקוציטים גבוהים מה שהצריך מיידי אנטיביוטיקה דרך וריד, בילינו בפגיה 3 ימים ותודה לאל כל התרביות יצאו תקינות, האירוע היה קצר וחד פעמי ושוחררנו ביום הרביעי לניתוח למחקלה של תינוקות רגילים בילדודים של המחלקה. לא אפרט מה עבר עליי אני מניחה שאתן יכולות רק לתאר לעצמכן....
תודה לאל וברוך השם הכל בסדר, אנחנו בבבית מיום שבת. אני מניקה הנקה מלאה, יש לי גודש מידי פעם אבל מסתדרים. לינוי מגיבה אליה פעם ככה ופעם ככה, פעם מתייחסת ורוצה לתת לה נשיקה, פעם מתעלמת לחלוטין ודורשת שאני אניח אותה בצד ופעם היא הספיק להציע לה כבר תפוח אלוהים ישמור... צריך מיליון עיניים עליההה.
מאוד מאושרת לראות את הנסיכות שלי..
ההחלמה שלי עוברת בסדר, אתן יודעות - ניתוח לכל דבר, פעם כואב יותר ופעם כואב פחות אבל בההחלט אני כבר על הרגליים , והלכתי המון מה שעזר לי מאוד מאוד מאוד!!!
לאט לאט והכל יהיה בסדר גמור!!!

בעזרת השם שבוע הבא נחפש מקום לעשות בריתה, לא משהו ענקי וגדול ככה בקטנה...
תודה לכל מי שהגיעה עדש כאון, ניסיתי לקצר אבל בכל זאת יצא ארוך.....

אוהבת אתכן... מאוד!!!