החלטתי שלא לרשום את ליעד לגן.. - הריון ולידה

כל מקרה באמת לגופו
זה המשפט המסכם

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

איזו חבורה של נשים אנחנו
אין...גברים היו משאירים את ההודעה של טלי מיותמת

הפכתן את זה לשרשור "הנקה בציבור בעד או נגד"

חחחח מיצי :)
שזה גם משהו שאין בו נכון או לא נכון זו דרך חיים של כל אחת והבחירות שלה :)
יש עוד הרבה נושאים שכל אחת כאן חושבת שהיא עושה אותם בדרך שהיא הכי נכונה ושככה חייבים לחיות ... אנחנו שונים ! נקודה ! בהכל ....

מאיה.

לנושא הזה תמיד יהיו המון דעות ואין דעה אחת נכונה.
לגבי תימוכין של מחקרים באשר ל״מה יותר טוב גן או בית״ יש המון מחקרים ולכל מחקר תוצאות שונות אפשר להביא מחקרים לכאן ולכאן ויש כל כך הרבה משתנים שצריך לקחת בחשבון כשמסתמכים על מ
חקר שאין לזה סוף...
באמת כל תא משפחתי צריך לעשות את מה שטוב לו.
אמי רק אוסיף ואגיד שהבסיס להכול הוא בבית החינוך, הערכים, השפה, ההשקעה.
אי אפשר לשים ילד בגן ולומר עכשיו הוא יתפתח כי הוא בסביבת גן ולא להשקיע גם בבית כמו שאי אפשר לקבוע שאם הילד איתי (האמא) אז זה הכי טוב לו והוא יתפתח מסביבתו הטבעית. מחובתנו כהורים להקנות לילדים שלנו את הבסיס ואף יותר מכך ולראות בגן תוספת לבסיס הזה - זו דעתי האישית.
בפועל הגדול שלי נכנס למסגרת לקראת גיל שנה. אני מטבעי אדם מאוד דינאמי ואוהבת לעבוד כך שהשהות בבית בתקופה הסמוכה לכניסתו לגן ( גילאי 7/8/9 חודשים) הייתה קשה עבורי והכנסתו לגן איפשרה לי את החופש שכל כך הייתי זקוקה לו. את הקטנצ׳יק שלי הכנסתי כבר בגיל 5 חודשים. כאן כבר הייתה לי התלבטות הפוכה מזו שהייתה לי עם הגדול כי הקטנצ׳יק היה ממש תינוקי קטן עדיין. שיניתי את כל מערך העבודה שלי כדי להגיע למצב שמבחינתי הוא אידיאלי הן לפיתוח קריירה והן לגידול הילדים : הילדים שלי במסגרות חצי יום בשעות האלה אני עובדת, אני לוקחת אותם מהגנים וממשיכה לעבוד כשהם ישנים צהריים

[url=http://www.freeglittergraphics.com]

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

המשך התשובה שלי ופעמיים בשבוע אני עובדת משעה 20:00 עד הלילה לפי צרכי העבודה. ככה אני גם עם הילדים, וגם עם הבעלול ובנוסף יכולה לעבוד....

[url=http://www.freeglittergraphics.com]

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

אוף התשובה נקטעת לי כל הזמן....
בקיצור טלי את צריכ. לעשות חושבים עם עצמך מה את רוצה האם אחרי שהתרשמת מגנים את באמת מאמינה שאת מעוניינת להשאיר אותו בבית איתך, האם זה הרצון שלך או שאת מתקשה לשחרר, האם את מוצאת סיפוק והנאה מהאימות בלבד בשלב זה וכו וכו.
אני מבטיחה לך שהילד יתפתח בכול מסגרת גם בבית וגם בגן, הוא ירכוש שפה גםם בבית וגם בגן, ילמד ללכת גם בבית וגם בגן.
אני פחות מתחברת לאימרות כמו: במסגרת מתפתחים יותר מהר או התינוקות הופכים ליותר עצמאיים: מדובר בתינוקות בסופו של דבר כולם יתפתחו אחד יאכל עם כפית בגיל 11 חודשים ואחר בגיל 14 חודשים האם זה באמת משנה משהוא בצבא כולם אוכלים עם סכו״ם

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

פלפלת נשים כמוך הן מקור לגאווה עבורי.
אין לי כוחות בכלל לא לבעל ולא לבית..ואני ממש מחזיקה מנשים יכולות לעבוד+לגדל ביצ+לתחזק בית+לא לקרוס מעייפות ומאובר.
איך את מצליחה ב 8 בערב עוד לעבוד-נשגב מבינתי.
הלוואי עלי הכוחות שלך.

דברו איתי בפייסבוק

אלה תודה על המחמאות

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

אני כרגע מקוקרקעת למשכנתא, נשארו לי עוד 6.5 שנים..לאחר מכן אני גם אנסה לעשות את הצעד המשמעותי הזה ולנסות להפוך לעצמאית..בנתיים בונה קהל לקוחות וניסיון :)

דברו איתי בפייסבוק

בהצלחה אלה

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

נכון,כל-אחת כתבה כאן מניסיונה-האישי וזה באמת נהדר בעיקר לשמוע זאת מאימהות בשטח,שמטפלות בילדיהן ומנסות להגדיל את תפקודן לעוד-מישורים (זה טוב לחלום ולקוות בתק'-ההיריון ולכתוב כאן על כך שאמא בבית זה הכי תורם,
אך זה גם טוב להשלים עם המציאות ולראות מה באמת טוב לילד שלך האישי וזה מה שקורה לרוב לאימהות וכל-הכבוד להן על-כך,שהן עושות בפועל חשיבה מחודשת על החלום והמציאות בפועל.

לי אישית מאוד התאים ומתאים להיות המטפלת של ילדיי עד גיל 3 ככה..., אך הבנתי שזה
לא-מתאים,מבחינת הסביבת-מגורים שלי המודרנית-מנוכרת,אינדיווידואלית.

התפקחתי לצערי, כי אני לא-חיה כפי שהייתי רוצה בצורת חיים מסורתית-שיתופית או כפרית-שיתופית כדוגמת הודו.

אם הייתי נכנסת לחאמולה/שבט לא הייתה
מאושרת ממני,מודה! אין כמו להיות עם אמא בבית לדעתי,אך אפילו אני התקפלתי,בגלל התנאי-חיים המודרניים בהם אני חיה.

כתבתי כאן בתגובה-הראשונה שלי על ילדה,שאני מכירה שנכנסה לגן בגיל-שנתיים וזה היה לה נהדר,מבחינת-המזג שלה, שהיא מאוד חברותית,צוחקת ושמחה כל-היום,אוכלת יפה..ואם יש לה פיקים של עצבים,זה בגלל אימה,שהוא עצבן,חסרת-סבלנות,עייפה ודיכאונית (הילדה ממש תינוקת-מלאך לפי הספר).

כך שאני מתחילה להבין,שזה גם קשור ללראות את הילד שלך האישי ולראות מה מתאים לו מבחינת המזג-האישי שלו.

וזה באמת לא-קשור לאף-מחקר,כפי שסיון כתבה כאן! אין מה לתבנת ילד בקוביה-הצרה של מחקרים-אקדמיים בתיאוריה.

לא קראתי את כל ההודעות.. יש פה המון
אבל - סיון
הייתי רוצה להתייחס למה שאת רשמת

נכון.. אני כותבת פה הרבה שרע לי ולא טוב לי ושהוא כל היום על הידיים (היה בעברף עכשיו ממש לא.. זו הודעה שכתבתי לפני מעל חודשיים..)
אבל זה לא אומר שאני לא מסוגלת לשבת איתו עוד 9 חודשים כמו שישבתי איתו עד עכשיו:\
ולגבי הכסף.. אין לי כססף למעון פרטי, אני גרה בבית שאני לא משלמת בו לא חשמל לא מים ולא שכירות.. ככה שזה לא לוחץ.. אבל 2000 ומשהו שקל לפעוטון פרטי?
אין לי לצערי

וסתם בנות חשוב לי לציין שלא פתחתי את השרשור כדי להתלבט אם גן או לא

אני מסכימה איתךךךךךךך...
גם אני לא מתכוונת.לשלוח אותו בזמן הקרוב
אנחנו הולכים לחוגים יחד לגימבורי מלאאאאא ..

שבוע טוב :-)

חמודה את ורק את יודעת אם טוב לך במצב הזה אני העליתי נקודה שעלתה לי בראש ואני שמחה לדעת שזה עבר חלף לו וכבר לא רלוונטי
ועוד יותר שמחה שעכשיו טוב לך במקום הזה
חבל לי שאת בוחרת להיפגע מדבריי - אני באתי ממקום טוב ורק מדאגה ואהבה לך ולליעד

שיהיה בהצלחה

נפגעתי רק מהאופן שכתבת בו את הדברים, אופן מעט מתנשא שדווקא לא מתאים לך..
לא מהדברים עצמם..
אבל שטויות.... תודה

טלי כשאלד את קוץ בשעה טובה אתם מוזמנים אלינו
יש לי המון המון משחקים, ספרים וחומרי יצירה מהעבודה
כל הילדים שעבדתי איתם כל כך נהנו לבוא לפה
אז אתם מוזמנים

אין לי מושג איפה ראית התנשאות בדברי ולמה לי להתנשא בנושא זה?
אבל אם נפגעת עימך הסליחה

אני לא אכנס לוויכוחים פה.
אני רק יכולה להעיד שהילדים שלי מפותחים, חברותיים, יודעים להמתין לתורם ולהתחלק אחד עם השני ואיתנו והם איתי בבית.
וגם אני, כמוך, החלטתי להשאר איתם עוד שנה בבית. זה לא תמיד פשוט, אבל אין על לקום איתם בבוקר ולשחק איתם, להפעיל אותם ולא לפספס שום דבר חדש שהם עושים.

סיון יכול להיות שבגלל שזה רשום על גבי האינטרנט ואין לי את האפשרות לשמוע באיזה טון זה נאמר אז פירשתי לא נכון.. אבל השורה הזו:
תסלחי לי חמודה אבל כל הזמן את כותבת פה הודעות שרע לך ואת לא יוצאת ולא מבלה והילד לא יורד מהידיים וכל היום את רק סביבו והוא רק סביבך

לא התעכלה לי.. יכול להיות באמת בגלל שלא יכלתי לשמוע את הטון של איך שזה נאמר..

גולי את מקסימה!! תגידי יש לך פייסבוק?
ותודה לכולן על התגובות

אני חושבת שילד צריך חום ואהבה עד גיל 3. שום התפתחות ושום נעליים. מתפתחים יפה מאוד בכל מסגרת ולא משנה אם זה ילד ראשון שני או שלישי. צריך חום ואהבה בגיל ים הצעירים וחום ואהבה הכי טובים יש רק אצל אמא

צול צול זה גם מה שאני חושבת..
לפני כן חשבתי אחרת. אחרי שהלכתי ובאמת התעניינתי וביררתי ובדקתי הגעתי למסקנה שככה אני חושבת.. חוץ מזה שגם אני גדלתי ככה.. הלכתי לגן רק בסביבות שנתיים-שלוש..

טלי, אני מעולם לא הייתי בגן! ונראה לי שהתפתחתי מצויין הן חברתית והן פיזית!!!

ויקי, אני מבטיחה לך שהם יכנסו לגן את תראי שהם יהיו המובילים
אין מצב שילד שהוא בחינוך ביתי מאחר בהתפתחותו
להפך הוא מתקדם!

בייבי

וווואו איזה שירשור

חחח ויקי אני לגמרי מסכימה!

טלוצ'קה זה יותר ארוך מהשירשור של חסויה בהקאה חחח

אני אישית מורידה את הכובע בפני נשים שנשארות בבית
אני אישית לא מבינה איך עושים את זה
איך נשארים בבית יום יום, יום יום! ולא משתגעים

אני לפעמים מאבדת את זה רק מה4 שעות אחר הצהריים
ואני שרופפפפה על האפרוחים שלי
אבל זה דורש לא מעט כוחות

בגדול הדעה שלי בעניין היא כמו נגד עבודה ביחד של בני זוג
לדעתי זה מתכון להרס
מאבדים סבלנות
מאבדים את האני בתור אנשים בוגרים
כל היום סובבים סביב משחקים השכבות אוכל ונזלת
אני חושבת שההפרדה זה כמו ימי נידה
אני הולכת לעבודה ומתגעגעת בטירוף וחוזרת עם כוחות מחודשים
לחיבוקים ונישוקים בלי סוף

אני חושבת שלפעמים אנחנו פוחדים יותר מהם ועושים להם הנחות... שלפעמים לא טובות

אבל איש איש באמונתו יחיה

מקווה שאכן עשית את זה מהשיקולים הנכונים

ולגבי פעילויות יש יםםם

למשל שיחת תינוקות מהנה לאמא ולילד כאחד
גימבוריים
מנוי לגן חיות
ועוד

טלוש

לא הייתי כאן כמה ימים... ואני נכנסת למגה שרשור..חחחחחחח ביזבז לי את כל הזמן....

בזכות שרשורים כאלה אני מבינה למה אין גברים בפורום הזה
זה כמו הפליט נגד גברים חחחחחחחח רק מתחילים לקרוא ובורחים חחחחחחחחח

ממי אמרתי סליחה חמודה - כלומר תסלחי לי שאני מזכירה את זה - בקטע טוב לא רע - התנצלתי מראש על זה שאני מעלה עניין אחר ממה שכל השרשור מתנהל עליו - ושוב העליתי את זה רק מדאגה אליך.

ועוד משהו הערה לכולןןןןןןןןן - להב שלי חמסה חמסה חמסההההההההה ילדה מאוד מפותחת - היא מדברת מגיל נורא נורא קטן ומפותחת מכל הבחינות.
מגיל 5 חודשים עד גיל שנה וחודשיים היתה עם חמתי בבית.
בגיל חצי שנה כבר אמרה כמה מילים בגיל 11 חודשים כבר חיברה 3 מילים ביחד וכו...
ולמרות שיצאתי לעבוד בגיל 5 חודשים את הקרדיט אקח רק עלי!
וגם כל מה שהתפתח בשנים שאחרי - את הקרדיט אקח רק עלי!

כי בפרטי או בויצו או בכל מקום אחר - אף מקום לא ישפיע על התפתחות הילד ללא התערבות שיתוף הכוונה וביצוע של ההורים.

ועוד משהו קטן - זה גם מאוד תלוי ביכולות של הילד ובמוכנות שלו - אני לא פועלת עם נועם שונה ועדיין היא לא מתפתחת באותו קצב של להב (חמסה על שתיהן גאונות שלי)

כמוני כמוך... אריאל תכנס לגן בספטמבר כשתהיה בת שנתיים, לדעתי זה בדיוק הגיל כי הם עצמאיים כבר גמולים מהטיטול ומהמוצץ...

אז דבר ראשון חשוב לספק לה לא רק מסגרת מסויימת
בבית אלא גם מסגרת חברתית.. לדוגמא חמתי ששמרה על אריאל הייתה מוציאה אותה כמה שעות ביום החוצה לפארק השכונתי בו התאספו כל האימהות ששמרו על ילדיהם בבית, חשוב מאוד שהילד יהיה לפחות כמה שעות ביום עם ילדים בגילו!

כמו כן בבית
עצמו למרות שזה בית ולא גן חשוב לספק סדר מסגרתי כך למשל ארוחות ושינה בשעה קבועה..

חשוב לתת לילד לבטא את
עצמו בבית בציור ריקוד או שירה... לתת לו זמן שיעסיק את עצמו וכמובן גם זמן בו יןשבים עמו ומלמדים אותו מספרים/צביעה/ או סתם שעת סיפור
בהצלחה

אני גם חושבת שכל אחת תעשה מה שנראה לה טוב ולא יעזור מה יגידו אחרים גם אם מה שאני חושבת נראה הכי נכון ומתאים לסיטואציה.

אני גם חייבת להגיב לגולי על ההכללה שלה לגבי ילדי בית שהיא בטוחה שיהיו מובילים ציטוט: ״ויקי, אני מבטיחה לך שהם יכנסו לגן את תראי שהם יהיו המובילים
אין מצב שילד שהוא בחינוך ביתי מאחר בהתפתחותו
להפך הוא מתקדם!״
בגן של הבן שלי הגדול גן חובה, יש תאומים בן ובת שהיו בבית עד גיל שנתיים והם אףףףף פעם לא משתתפים באף ארוע. לא מסיבת סיום ולא מסיבת חנוכה וכו׳ וזה כבר שנתיים שאנחנו איתם. שנה שעברה התאום תמיד הרביץ לילדים ו...הכי מוזר זה שהם כבר בני 6 ולא יעלו לכיתה א׳ לא ככה הייתי מגדירה ״מובילים״. וד״א האמא הזאת היא סופר- משקיענית בילדים ומאוד חברותית.
ועוד סיפור מהגן של הקטן שלי. גם שם יש ילדה שהייתה בבית עם האמא עד גיל מאוחר. כבר שנתיים היא צורחת בבוקר כשהיא נפרדת מאימה אפילו עכשיו בסוף השנה השנייה שלה ותמיד בהופעות היא עושה לאמא שלה בלגן ומפריעה לכולם. שנתיים בכל הופעה כל האמהות כבר מכירות את זה. לפעמים האמא פשוט מחזירה אותה הבייתה מרוב בושה. הילדים שלי היו במעון מגיל 3 חודשים וכל הזמן הגננות משבחות אותם. אז באמת אין צורך להכליל ולהבטיח הבטחות ריקות! ומה תגידי על ילדים שנכנסו לגן בגיל 3 חודשים והם מפותחים יותר ממי שנכנס בגיל שנתיים?? איך את יכולה להכליל ככה??? 

סיו'נוש עכשיו הבנתי אותך מאמי.. חחח זה היה נשמע לי אחרת , אני מצטערת פירשתי את זה הכי לא נכון.. תודה בובה

בנות בקיצור איזה שרשור ארווווווווווווווך!
חחחחח שורפות לי העיניים.. גם כשאני מנסה לקרוא תגובה תגובה אני לא מצליחה אבל קראתי את האחרונות
בואו נקצר לנקודות
גם ילד שנמצא בפעוטון וגם ילד שנמצא בבית יכול להתקדם יפה
גם ילד שנמצא בפעוטון וגם ילד שנמצא בבית יכול להיות מפונק ולפעמים קצת נאחס
הרבה תלוי באופי של הילד

הכל תלוי בהשקעה - 555 אריאל סופר מפותחת וחברותית והיא תכנס לגן רק השנה...

אסתריקה