ועכשיו בא לי להתבכיין ... :( - הריון ולידה

ללא שום צל של ספק מה שגורם לכל החיכוחים זה החשש מהלידה.
אתם שניכם מבינים שמשהו הולך להשתנות ובגדול, אבל לא בדיוק יודעים למה לצפות. והלידה ממש ממש קרובה. ממש מעבר לפינה. וזה מלחיץ.
זה מצב שלצערי קצת יחמיר אחרי הלידה, אבל עם הרבה סבלנות והתמדה ונחישות הוא יעבור.
זה תקין, קורה לרוב הזוגות. העיקר לא לוותר ולא להרים ידים.
כל עוד אתם יודעים שזה ישתנה ותעבדו על זה, המצב יהיה הרבה יותר טוב
הכל יהיה בסדר, אתם ממש ממש לא חריגים.
אני יכולה להגיד לך שאנחנו רבנו המון לפני ואחרי הלידה, במיוחד אחרי הלידה של אמילי, היה המון לחץ ולא בדיוק ידענו איך לאכול את כל הלחץ הזה.
אבל התרגלנו, ומצאנו דרך להתמודד ולהפנים את הלחץ והמצב השתפר פלאים - ולראיה....... פוסטי (חמסה חמסה חמסה)

תודה ליבושקה

תשמעי אל תפגעי ממני עכשיו
אבל זה כ"כ הפרק של רמזור עם ההורמונים

גם אני חושבת כמו ליבי ושירה שזה פשוט קוקטייל של הורמונים ולחץ מהלידה הקרבה ובאה
ואת לא יודעת איך לעכל ולהכיל את הרגשות האלה
וגם הוא לא בדיוק יודע איך לעזור לך להתמודד וזה טבעי ונורמלי לגמרי
אתם פשוט צריכים להתכונן נפשית לזה שיהיו עוד ריבים וויכוחים גם אחרי הלידה
כי ההורמונים של ההריון יהפכו להורמונים של אחרי לידה
ולהורמונים של אמא טריה ואבא טרי...
אבל תזכרו שאתם בזה ביחד, שהולך להצטרף אליכם אוצר קטן
ואני בטוחה שאתם תצליחו להתגבר על הכל ולהתקרב זה לזו בחזרה

מבחינתי זה לא חריג בכללל..
גם אני וגם מי שהכרתי בהריון שיש לה הורמוניים שמשתוללים בגוף מגיעה בזמן הזה או בשבוע יותר מתקדם לריבים וויכוחים עם בעלה.

זה פחד מהליד ה, זה חוסר סבלנות , זה רצון לבטא את עצמך אבל לא יודעת איך , חום אימיים והרגשת אי נוחות ...

אני בכלל הגעתי למצב שלא היה לי סבלנות לאח שלו הקטן שבא להתארח והייתי רבה וצועקת עליו. ( אבל ידענו מראש שאין לי סבלנות אז זה עבר בשלום)
או שבכלל רציתי להגיד או לעשות משהו נחמד והייתי עושה בדיוק ההפךךךךואז היינו רבים.

יש תחושה שבמקום להתקרב- מתרחקים. וזה קשה. והאמת זה יכול להמשיך גם אחרי הלידה שנוסף גם חוסר השינה.
אבל החשוב הוא לדבר על זה ולנסות להישאר מאוחדים גם כשקשה ולהגיד מילה טובה מידי פעם , לתת חיבוק .. ולדעת שזה זמני!

בנתיים :