היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
היי יקרות, אני מודה: אני על סף הדיכאון שמתחיל כנראה עוד לפני הלידה..... בעלי משגע אותי, מטריף אותי ופוגע בי בלי סוף - פשוט ככה אני מרגישה, ולא יודעת איפה הגבול של השפיות, עד איפה הוא לא צודק ואיפה אני חופרת. נכון שהתבכיינתי כל זה כבר אתמול אבל זה ממש בלתי נסבל.... האיש הזה מדבר שטויות ברמות (מנקודת המבט שלי) ופשוט לא מפסיק וגם לא מבין ה לא בסדר, ואני לא במצב של להסביר.... אתמול אמר שמפריע לו שאני מגיעה הביתה בשעות כאלה, שזה מפריע לו לעשות את הדברים בבית שהוא יכול לעשות אחרי העבודה שמסיים בחמש (בד״כ יש לי שיעור נהיגה שמסתיים בשבע)
18 תגובות
עמוד 1
מתוקה אם כל כך רע לך.. למה שלא תסעי כמה ימים להורים שלך? תלכי תיתפנקי והוא בינתיים יחשוב מה לא בסדר הוא עשה
אירל׳ה מתוקה.... אין לי הורים, אין לי לאן ללכת. הבית היחיד שלי הוא איפה שבעלי. גם בזה אני תלויה בו.
אוי מתוקה סורי אני מצטערת לא ידעתי
יכולה רק לשלוח חיבוק!!
לא יודעת מה להגיד... אני מניחה שניסית לדבר ולהבין את הצד שלו... אני מקוה שהתקופה הזאת תעבור במהרה
תדברי איתו, תגידי שהוא כל הזמן פוגע בך ואת בהריון מתקדם ולא מרגישה טוב בגללו כי הוא גורם לך לבכות ולהכנס ללחצים. את לא יכולה ללכת מוקדם מעבודה כי זה לא העסק שלך..את עובדת שם בשביל מישהו ולא יכולה לעשות מה שבא לך וגם ככה קשה לך ואת צריכה את התמיכה שלו ולא שיעשה לך פרצופים עכשיו ויוכיח מי צודק ומי לא..זה לא הזמן. אני מאחלת לך שזה יפתר מהר
אני חושבת שההורמונים משחקים אצלך משחק כבד מאוד ואני מצטערת אם זה ישמע קצת חוצפה קצת בוטה וקצת לא במקום - אחרי מספר הודעות בלתי פוסק מצידך של רע לי בא לי לבכות נמאס לי אני סובלת אני במצב איום ועוד ועוד הודעות - יש לי תחושה שאיפשהו את במצוקה אמיתית, ואני לא פסיכולוגית וגם לא מתיימרת להיות אחת כזאת - אבל אני כבר ממש חוששת לך שכל המצב הנואש של היום עלול להוביל לדכאון אחרי הלידה. ממליצה לך ללכת ולהתייעץ ולדבר עם איש מקצוע - וממליצה לך בחום להתחיל אפילו עם שרוני שלנו מפורום תמיכה נפשית
לולי שבלולי אני בכל מילה ומילה איתך
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"
לולי תודה על התגובה
ממי הריון ראשון זה לא קל לידה ראשונה לא קלה הצטרפות של תינוק למשפחה זה מעבר קשה ביותר הזוגיות אחרי כבר לא תהיה זהה תראי כמה משברים צריך לעבור בדרך ליום שבו הכל הופך להיות שגרה רגועה וטובה. לי גם היה עם להב הריון לא קל היו בעיות מעקבים חששות תמידיים. בסוף כשהיא נולדה במקום להרגיש את האהבה הגדולה המדוברת הרגשתי רק רצון לחזור לעבר למחוק הכל להיות אדם פרטי לעצמי ורק לי בלי תלויים בי. אני יודעת שחוויתי סוג של דכדוך קצת יותר קשה אחרי לידה שברוך השם לא התפתח וחלף כשם שבא. ואת חיה בחששות תמידיים כעס על חצי עולם מרמור בלתי פוסק על הסטטוס העכשווי ואני אישית מודאגת שזה סוג של מראה לבאות.
דרך אגב למען הסר ספק זכותך לשפוך פה - אל תעצרי את עצמך - אבל תעשי חושבין עם עצמך לגבי מצבך
בהצלחה
מאמי אני חושבת שסיון צודקת עדיף שתטפלי עכשיו בכל הבעיות האלו כי אחרי הלידה נהיה קשה יותר לצערי מנסיון.. ואנחנו דואגות לך פה! לא רוצות לראות אותך עצובה
לולי שבלולי, יופי של עצות, אני איתך:-)
ממתי התחלןנו לקרוא לקופיפה הזאת לולי שבלולי?! חחחחחחחחח תקראו לה סיוווווון עם הרבה ו' חחחח
מאמי, אני מסכימה עם הדעה הרווחת... הריון ראשון=הרבה לחצים אישיים וזוגיים... שווה כבר עכשיו וקבל תמיכה מקצועית ואוזן קשבת ומה שקורה לך בלב... כמובן שלפרוק פה עוזר אבל זה נשמע כבר ממש קריטי להמשך... ובעלך...
פעמים רבות שהרבה נראה לא טוב ולעיתים שחור זה הזמן לעצור לרגע ולהסתכל במראה. לנסות לפרוט את הדברים ולעשות סדר במחשבות. מהניסיון שלי זה מכניס דברים לפרופורציות אחרות ועוזר לפתור בעיות וסוגיות. לא קל להיות בהריון ראשון וזה מלווה בהרבה חששות גם במודע וגם בתת מודע. סיוון נתנה לך עיצה מצויינת, דברי עם מישהו אובייקטיבי זה יכול לסייע להיכנס לפרופורציות הנכנות.
תודה רבה על כל התדובות, אהובות ויקרות שלי, הן ממש עוזרות לי - שיקפתן לי פה משהו שאני כנראה מנסה להסתיר אפילו מעצמי...
אבל העניין הוא שאני מאוד רוצה ללכת לדבר עם מישהו מקצועי, אבל עד שאוכל לקבל סיוע אני כבר אלד ולא יודעת איך אוכל להגיע עם תינוקת פצפונת על הידיים...