אוווף פשוט לא היגיוני!! אני מיואשת - הריון ולידה

קודם כל בודקת עם רופא.
שנית מנסה לתת לה לאכול לבד עם הידים.
היא בגן? לרוב בגן כשרואים את כל הילדים אוכלים.... אוכלים ביחד איתם! ואם לא אז תנסי להפגש עם חברות שלך שיש להן ילדים קטנים ולנסות להושיב את כולם לאכול ביחד.
אני מקווה שזו תקופה שתעבור והיא תתחיל לאכול.

אצלי האמצעית לא הייתה מוכנה לאכול אוכל טחון או מעוך ...
אז ניסיתי לתת לה אוכל רגיל חתוך לחתיכות קטנות וזה עבד....

בעיני ליבי צודקת בכל-מילה,מניסיון

מה שאני חושבת שאת יכולה לעשות זה להפוך את האוכל לסוג של חוויה..
אם את רואה שהיא אוהבת מרוסק ולא טחון אז תרסקי לה ותתני לה - תזרמי איתה בקטע הזה,
תתני לה יום אחד לשבת עם הצלחת לידה ושתגע באוכל עם הידיים ותשחק איתו, למרות כל הלכלוך והבלאגן זה מקשר אצלם את האכילה לחווייה כיפית ויכול לתת לה "פוש" כן לרצות אחר כך..
תנסי כל יום לגוון ולתת דברים אחרים ולזהות מה היא אוהבת יותר ומה פחות ומה שהיא אוהבת יותר תעשי לה יותר בכל מיני וריאציות שונות כל יום..
מהנסיון שלי - מה שליעד הכי אוהב זה פירה עם מעט עגבניה מעל, עוף מבושל עם תפו"א וקצת מתובל, ביצה מרוסקת עם גבינה לבנה (לערבב אותם ביחד) או עם קוטג'..
תנסי כמה שיותר דברים חדשים אני בטוחה שבסופו של דבר היא תרצה
ובגדול אין לך מה להלחץ שהיא לא אוכלת מאמי אני מכירה המווןןן ילדים שהיו כמוה בגיל הזה כי פשוט לא הרגישו לגמרי מוכנים וזה בסדר זה הכי טבעי שיש, הם גודלים, הקיבה גודלת ובתכלס כנראה שהאמרה העתיקה באמת נכונה.. כשהיא תהיה רעבה - היא תאכל

תודה מתוקות..
אופק לא בגן כרגע..
אני לא מרסקת לה אוכל כי היא לא אוהבת.. אני חותכת קטן או מועכת טיפה עם מזלג...

גם לבד אני נותנת לה לאכול, שום דבר לא הכי עוזר... ואני מנסה לתת לה פשוט ה-כ-ל
אני מקווה שזה זמני וזה ייעבור...

וגם כמובן להתייעץ עם הרופא למרות שאני צופה מראש את התשובות שלו....

מאוד יהיה לי קשה לשחרר אותה לגן אבל אין ברירה אני חייבת לעבוד..אין כסף...

מרווה- אני מנסה לתת נישנושים, למשל ביסקוויטמינים, כתמתמינים ועוד כל מיני דברים שאפשר לתת
מתפללת שהמצב שיתנה והיא תתחיל לאכול

כל-כך כואב לי הלב,עם המראה השדוף הזה בחברת-השפע המודרני

מרווה את אמא מדהימה!!!!

אני אומרת תודה לאל על כל ביס שהיא אוכלת...

אני ובעלי ממש לא רזים אבל הצד של המשפחה של אבא שלי רזים מאוד..

מה שמוזר שאני ובעלול מאוד אוהבים לאכול והיא לא..

איזה חמוד בעלך! גם הוא דואג! אבא-מקסים! כמו בעלי

מרווה

זה כל כך עיניין של אופי
אל תתעצבי ואל תתרגזי או תתיאשי, כשהיא תהיה רעבה היא תבקש לאכול
אני יודעת שזה קשה, אפילו קשה מאד אבל אין ברירה אלא לשחרר
הבכור שלי ילד רזה אבל הוא אוכל הככככללל, יש ימים יותר ויש ימים פחות
הוא נהנה לנסות דברים חדשים והוא לא מתבייש להגיד שלא טעים לו.
האמצעי שלי לעומתו אם זה לא דג או בננה הוא פשוט לא אוכל
נותן לך מבט בצלחת ורוצה לרדת מהכסא
וכל כמה חודשים שאנחנו אצל הרופא אני רואה ירידה במשקל

ידעתי

וואו
אני ממש לא יודעת איך לעזור לך
אני מכירה את ז שרואים את העצמות
וכל אחד "וואי היא ממש רזה" ,,,, " את לא נותנת לה לאכול?"
שתקו כברררררררררררררררררררררר

אין לי מושג מה כבר אפשר להציע חוץ ממש שהציעו....
יש תזונאית תינוקות
דרך רופא ילדים
תקבעי פגישה
עם עם בדיקות דם?

בפעם הבאה - נכון מאוד שחשוב שהתינוק יהיה חיוני ופעיל... אבל כואב לי נורא שהיא אוכלת כ"כ מעט.. ולעולם אני לא אתייאש כי היא האור שלי בחיים והיא נותנת לי את הכוח להכל...

אולי תפגשי עם עוד חברה או 2 שיש להם ילדים בגילה
ושהם יאכלו ביחד
אולי אז יבוא לה החשק?
לא בפעם הראשונה אבל לנסות כמה פעמים
ולראות מה קורה.....

תגידי- את אוכלת מולה
?
היא רוצה לטעום ממך?
כי זה מאד משפיעעעעעעעעעעעעעעע מי אוכל מולה ואם בכלל....

מיכלי, אין לי חברות שיש להן ילדים בגילה... רק קטנים ממנה בהרבה... או ילדים במשפחה מעל גיל 10.........

אני כמעט תמיד אוכלת מולה...... היא לפעמים מתעניינת ולפעמים לא... אם היא רוצה אני נותנת לה, ואז היא לא רוצה יותר מביס